קידוש במקום סעודה – מזונות / יין

שאלה:

שלום רב
היינו שבת במלון עם הרבה משפחות, הכל בכשרות ומסודר כהלכה. אחר תפילת שחרית הרב קידש (עשה קידוש לכולם) בסלון אחד כדי לאכול קצת אחר תפילת שחרית(לא ליסעוד),וליטעום משקים,וזה היה בשעה שתים עשרה וחצי.
-הרב דרש על פרשת השבוע, ושתי שעות אחר כך היזמינו לנו ליסעוד סעודת שבת בחדר אחר(מיוחד לסעודה), האם צריך לקדש שנית?(אין קידוש אלא במקום סעודה), או הקידוש שעשה הרב בהתחלה מספיק.
נא לתת המקור. תודה.
מימון.

תשובה:

כיון שאכלתם שם מזונות יצאתם ידי חובת קידוש. אמנם דעת הגר"א שהקידוש הוא דוקא על סעודת פת, אבל הכרעת הפוסקים אינה כן וברגע שקידשתם על מזונות יצאתם ידי חובה.

מקורות:

בדין קידוש במקום סעודה מצינו כמה שיטות בפוסקים: אכילת עוגה – לדעת השו”ע  סי’ רעג סעי’ ה כזית עוגה יוצאים בו ידי חובת דין זה, וכך הכריעו רוב הפוסקים, אולם הגר”א [הובא בביאור הלכה שם] החמיר לאכול פת דוקא. מנהג העולם בזה כדעת השו”ע [אלא שיש שהחמירו שהכזית יהיה כולו מהקמח ולא בצירוף הביצים והסוכר וכיוצא בזה כמבואר במשנה ברורה סי’ רח. שתיית יין – דעת הגאונים שדי ברביעית יין של הקידוש לקיום דין זה וכן פסק השו”ע שם, אולם, הלבוש שם כתב שהיין של הקידוש לא יוכל להחשב כסעודה הבאה מחמתו, וצריך לשתות רביעית נוספת, וכדבריו הסכימו הב”ח ט”ז ומג”א ועוד, במשנה ברורה מחמיר עוד יותר, ולדעתו, לכתחילה גם עוד רביעית יין אינה נחשבת סעודה וכדאי לאכול עוגה, כמבואר בשער הציון שם ס”ק כט-ל. אכילת פירות – בקידוש הלילה אינם מועילים, אולם, בקידוש של יום שדינו קל יותר, פסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובפרט כששותה רביעית מיין הקידוש.