לתרומות לחץ כאן

אכילת מזונות לפני סעודת שבת

שאלה:

האם מותר לאכול מזונות לפני סעודת שבת בבוקר אחרי קידוש אם יודע שלא יאכל לתיאבון הסעודה לפי השו"ע שכתב שהטעם שלא לאכול בע"ש הוא כדי שיאכל לתיאבון וכל מה שהתיר בסעודה רגילה בע"ש זה שיודע שיוכל לאכול לתיאבון סעודת שבת כמו שכתוב בביאור הלכה

תשובה:

לגבי השבת עצמה לא מצינו אסיור כזה, משום שהעונג שיש לו באכילת העוגות זה גם עונג שבת, ומכל מקום החכם עיניו בראשו לאכול ממש מעט רק בשביל שיהיה קידוש במקום סעודה, וכך יוכל לאכול את הסעודה לתיאבון.

יום נעים.

הצטרף לדיון

11 תגובות

  1. הביאור הלכה מביא בשם הדרכי משה בשם האור זרוע, "מצוה לאכול סעודת שבת לתיאבון ומאחר דעיקר הסעודה היא לחם לכן אסור לאכול מין מזונות בשבת קודם הסעודה" וחולק עליו כיון שאין הטעם שאסור לאכול משום "תיאבון" השאלה כיון שהשו"ע כותב שכן הטעם משום "תיאבון" כו"ע יודו שאסור או שאולי הלשון לאו דווקא

  2. למעשה מסקנת הביאור הלכה כך:
    ביאור הלכה סימן רמט
    והנה במקומותינו שהמנהג שאין נוטלין לידים קודם קידוש נהגו העולם להקל בשחרית כדעת הד"מ ואוכלין מיני מזונות לאחר קידוש קודם הסעודה ועיין בשו"ע של הגר"ז שיישב המנהג וכתב שאין למחות ביד המקילין ומ"מ יש אנשי מעשה שמחמירין לעצמן במקום דאפשר כדעת המג"א ותיכף אחר הקידוש נוטלין לידים ומברכין על הפת ואוכלין הכל בתוך הסעודה וכ"כ בספר שלחן עצי שטים ועכ"פ לכ"ע נכון להדר שלא למלא כרסו משארי אכילות קודם סעודת הפת:
    ואי בדידי תליא, נראה בעיני שגם האוסרים דיברו באופן שאוכל סתם סמוך לסעודה, אבל אדם שרוצה ללמוד אחרי התפילה, והשאלה עכשיו אם להתענות בלי לקדש עד שעה מאוחרת יותר או לאכול מעט בחכמה וללמוד בשמחה, אז גם זה עונג שבת.

  3. הוא כותב שנהגו להקל כדעת הדרכי משה שאומר שאין הטעם משום תיאבון לכן אני שואל לפי השו"ע
    אם אוכל בשעה מאוחרת ודאי זה לא ימנע ממנו לאכול אבל אצלינו אוכלים לפני הסעודה ממש

  4. סליחה על ההתערבות אבל סתם שני הערות.
    א) התארחתי פעם אצל משפחה בשבת בבוקר ישר אחרי הקידוש כולם אכלו מזונות לפני נט"י ותמהו עלי שאני נמנע – באו בטענה שכיון שהכיור לא בחדר אוכל / בסלון הרי שהיציאה נחשבת להפסק וזה לא קידוש במקום סעודה
    ב) משמע מהנ"ל שכל מה שעושים קידוש על מזונות זה רק ביום ולא בלילה. האמנם כן? כיון שאצלינו בביהכנ"ס באמצע הריקודים ליל ש"ת מקדשים על מזונות

  5. 1. זה לא נכון, למעשה נוהגים שכיון שזה באותו בית אינו נחשב שינוי מקום לענין זה. אמנם התארחתי פעם בבית הארחה שהיה צריך לעבור תחת כיפת השמים ושם זו בהחלט בעיה.
    2. אין הבדל עקרוני בענין זה בין הלילה ליום, אלא שכיון שלדעת הגר"א הקידוש עיקרו בסעודה, נהגו יותר להחמיר בזה בלילה שהקידוש הוא מהתורה, ופחות ביום שחיובו דרבנן. נראה שבשמחת תורה אצלכם מאריכים מאוד וסבורים שמחמת הצער עדיף להקל בזה גם בלילה. גם לי יצא לעשות קידוש ולאכול עוגה בליל שבת בעת לידת אחת מבנותי, שלא היתה לי אפשרות אחרת.

  6. האם לא יצאנו קידוש מהתורה בתפילה? האם כל עיקר הקידוש על הכוס אינו מדרבנן? ולכאורה גם "קידוש במקום סעודה" מדרבנן שאל"כ לא מצאנו ידינו ורגלינו כשמתפללים בביהכנ"ס ואוכלים בבית…

  7. זה נושא ארוך ורחב עד מאוד, ראה בענין זה קצת מה שכתבתי כאן
    https://din.org.il/2016/02/24/%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/
    התפיסה המקובלת היא שאין כוונה לצאת ידי חובה בתפילה, זאת מלבד הערת המשנה ברורה שבתפילה לא מזכירים יצי"מ.

  8. בקשר לשאלה הקודמת יוצא לפי"ז שאם מגישים לו בורקס כמנת פתיחה אפי' אחרי שכבר אכל קצת לחם אבל לא אכל כביצה לסעודת שבת לא יאכל הבורקס כדי שיהיה אכילת הפת שהיא עיקר הסעודה לתיאבון

  9. גם יכול לצאת ידי חובת סעודת שבת בבורקס עצמו אם יאכל שיעור קביעות סעודה ואפי אם לא אכל אולי הלחם יצטרף לשיעור קביעות סעודה ויצא ידי חובה משום הבורקס עצמו

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל