לתרומות לחץ כאן

שכר שכיר על חלק מהיום

שאלה:

שכיר שהוזמן לקצור שדה במשך יום.
הוא הגיע בבוקר בשעה היעודה, אולם במקום להתחיל לקצור, הוא התחיל להשחיז את המגל והחרמש והכלים ורק אחר שעה או שעתיים הוא התחיל את עבודת הקצירה.
בעל הבית רוצה להוריד לו את הזמן של ההשחזה והשכיר טוען שאם הוא לא היה משחיז, אז ההספק היה אפילו פחות. כך שההשחזה היא חלק מהעבודה.
מה פוסקים בזה? ומי פסק בזה?

תשובה:

שלום וברכה,

לא מצאתי מי שמדבר בנושא אבל מסתבר שהפועל יכול לדרוש שכר עבור ההשחזה ומה לי אם היה עובד בשדה או בהשחזה. וקצת ראיה מהגמרא שאומרת שפועל בהליכתו משל בעל הבית – כיון שהולך לטובת בעל הבית הזמן הליכה על חשבון בעל הבית.  גם אם נתווכח ונאמר שלא מגיע לו על זמן ההשחזה הרי יוכל לדרוש תשלום עבור ההשחזה כדין נהנה, א"כ ממילא יוכל לדרוש שכר עבור ההשחזה.

בהצלחה.

מקורות:

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. כבוד הרב ציין סברה וקצת ראיה מהגמרא , ורציתי ברשותו להוסיף למה שאולי יכול לשמש כראיה נוספת שמובא בפסקי תשובות סימן פט אות ז' בענין ההקפדה על לא לאחר זמן תפילה אלא להקפיד להתפלל אותה בזמנה ואלו ההדיוטות והמתחסדים ומצדיקים עצמם להתפלל אחר זמן תפילה כי כן נהגו כמה וכמה צדיקים ואנשי מעשה, תולין בוקי סריקי באילנות גדולים כיוון שלהם היו סיבות מוצדקות להתפלל באיחור זמן, אשר מונה אותם שם, ואחת מהן היא :" ..ופעמים שעקב הכנתם ודביקותם ביוצרם התאחר זמן התפילה אך חביב הוא בשמים ודמי להא דכתבו הפוסקים פועל המחדד כלי עבודתו כל היום ובסוף היום עובד שעה אחת מקבל שכרו עבור עבודה של יום שלם, והכי נמי כהתחילו להתפלל תוך הזמן דמי".

  2. יפה כתבת.
    רציתי להביא ראיה נוספת: כתב השולחן ערוך חושן משפט סימן שלד סעיף ב: "שכרו להשקות שדהו ובא מטר בלילה בענין שאינו צריך, אינו נותן לו כלום. וכן אם בא בחצי היום, אינו נותן לו מחצי היום ואילך כלום. אבל אם בא הנהר, נותן להם כל שכרן – מן השמים נסתייעו". דברי השו"ע טעונים ביאור, מדוע כשירד מטר ההפסד על הפועלים, ואם עלה הנהר והשקה את השדה הרווח לפועלים ומקבלים את שכרן?.

    המגיד משנה הביא דברי הרשב"א שביאר שמדובר שהנהר לא השקה אלא קירב את המים לשדה, והוקל על הפועל, לכן מקבל כל שכרו, משא"כ גשמים שהשקו את השדה, לכן הרווח לבעה"ב.
    לפ"ז נראה שכ"ש הוא הוא בעצמו גרם בידיים להקל על העבודה שהרווח מגיע לו ויכול לדרוש שכר על יום שלם.

  3. מהיכן לקח הפסקי תשובות סימן פ"ט אות ז' את המשפט ודמי להא דכתבו הפוסקים וכו'. מי הם הפוסקים? והיכן כתבו את זה? [אמור היה להיות רמב"ם על שאלה זו או לפחות שו"ע וכד']. אכן, מקובלים במשך הדורות סיפורים על קאצק וכד', אבל בתכלית, איפה כתובים תשובות הפוסקים הללו?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל