מדוע יש שוני בין מנהגי אשכנז וספרד?

שאלה:

שלום וברכה,
שאלה שמציקה לי זמן רב בכל הנושא של הלכות לאשכנזים וספרדים
עשינו שבת חברות כמה בנות (אשכנזיות וספרדיות) ובשבת התחדד לי כמה שוני יש בינינו…חצי שבת היה רק דיונים והתפלפלות מה מותר ומה אסור…
ובאופן כללי כל החילוק הזה ממש לא ברור לי, כ"כ הרבה דברים שונים: שיטות הפסיקה, נוסחי תפילות, תפילין, קשירת ציצית ועוד ועוד…
זה ממש מרגיש כמו שתי עמים שונים…כיצד זה יתכן?? הרי בסופו של דבר כולנו עמדנו ביחד בהר סיני שם ניתנה תורה אחת !!(כפי שידוע לי בכל אופן)
זה מעסיק אותי בגלל שזה מרגיש לי שכביכול אין אמת אחת מוחלטת וברורה והרי כל היסודות שלנו בנויים על כך שיש אמת אחת- והיא התורה.

תודה רבה ויישר כח!!!

תשובה:

שלום וברכה

שאלה יפה מאוד. ושתי תשובות יש בה שמשלימות זו את זו. ראשית, חשוב מאוד לשים לב, שלא קיימת שום מחלוקת בעקרונות, רק בפרטים הקטנים, למשל, אין ויכוח מה זה ציצית, כמה חוטים ושיש צורך בקשרים וכריכות, חילוקי המנהגים זה רק כיצד בדיוק כורכים או מנין הכריכות המדוייק. כך בתפילין, אף שאין בתורה כל תיאור לדבר הזה, אין ספר מה הן הפרשיות, כיצד הן נראות, מה הוא הבית ובאיזה צבע וכו', כל המחלוקת, היא ניואנסים בצורת הכתב, או מחלוקת בסדר הכנסת הפרשיות [לא בין אשכנזים לספרדים אלא בין רש"י לרבינו תם]. ברכת המזון ברורים לגמרי כל חלקיה, יש פה ושם מילים שונות וכך בנוסח התפילה מנין הברכות סדרן ועוד. ב99% מהמקרים לא מדובר במשהו שמעכב, ויוצאים ידי חובה כך וכך, זה רק חילוקי מנהגים כיצד לעשות בפועל לכתחילה.

שנית, אין ספק שחלק גדול מהמחלוקות בפסיקה הן תוצאה של הגלות, כלומר, במשך השנים נוצרו אי הבנות שבגלל שאין לנו סנהדרין שיכריעו נותרו במחלוקת ובחילוקי מנהגים, ואנחנו מתפללים לביאת המשיח וכינון הסנהדרין שיכריעו לנו בהם!

לגבי מנהגים רבים כמו נוסחאות התפילה, ידועים דברי המגן אברהם ועוד, ששנים עשר שערים יש בשמים, ולכל אחד הנתיב שלו, כלומר לכתחילה זה נעשה באופן שכל אחד יש לו נוסח ושיח מיוחד המתאים לשורש נשמתו, עם אלוקיו.

יש עוד הרבה לכתוב בענין, אבל אלו העקרונות, וכדאי מאוד לקרוא ולהעמיק יותר במה שכתבנו כאן.

שבת שלום ומבורך.