שאלה:
מהו שטר השליחות שחותמים עליו לקראת שנת השמיטה?
אשמח לפירוט יתר עם מקורות, אם לא קשה לכם בבקשה
תשובה:
שלום וברכה
הרעיון הוא כך: כידוע יש מחלוקת גדולה בין הבית יוסף למבי"ט ועוד האם יש קדושת שביעית בפירות נכרים, והחזון איש החמיר בכך. ממילא, יש איסור סחורה בפירות אלו. לקנות מהגוי אפשר, אבל אחרי שהירקן קנה את הפירות מגוי הוא לא יכול לעשות בהם סחורה, ואז מה עושים? לכן הורה החזון איש כמובא בסדר שביעית, לעשות באופן כזה שהירקן אינו קונה את הפירות ומוכר לצרכן, אלא הוא רק שליח של הקונים לרכוש עבורם פירות מהגוי. והשכר שהוא נוטל מגיע לו עבור הוצאות וטירחה בלבד. הוא יכול למכור יותר יקר, משום שחלק מהפירות נרקבים ויש בלאי וכו', וכיון שלא ניתן לשום את זה ולחלק את הנזק בין כולם, כך עושים. מן הדין, גם כאשר הוא מצליח להוזיל מחיר באופן משמעותי, הוא אמור להוזיל את הפירות, כי הוא רק שליח… רק לשים לב, שכל זה הוא רק בפירות נכרי, לגבי יהודי, יש אוצר בית דין על הפירות, אבל הירקות הם ספיחים ובכל מקרה אסורים באכילה.
מקורות:
ראה דרך אמונה פרק ו ס"ק יח.
שאלת המשך:
באם נקלעתי לחנות שבאמת קונה מנכרי ולא חתמתי על שטר שליחות שם אף פעם – אסור לי לאכול ממה שקניתי?
אני לא מצליח להבין איך הפיקוח על זה עובד. כי הייתי באיזה סופר וראיתי ערימה של כמה עשרות שטרות שאנשים חתמו. אבל בפועל קונים שם אלפים ולא ראיתי שחתמו כל כך הרבה…
רבים סומכים על שיטת הבית יוסף שאין קדושת שביעית בפירות נכרים. ולגבי מה ששאלת, הגם שיש איסור סחורה [למחמירים כהמבי"ט ועוד], בדיעבד שקנית הפירות לא אסורים באכילה. לכן זה לא עסק של הגוף המכשיר וכל אחד עושה בזה כהוראות רבותיו.
באם מישהו חותם על שטר שליחות האם זה מחייב אותו גם לנהוג בקדושה שביעית בפירות הנכרי שהוא קונה ולהכין פח שמיטה וכו'? או שהוא יכול לחתום על שטר (על צד שאולי כדאי להינצל מאיסור סחורה בפירות נכרי) אבל לא לנהוג בקדושה שביעית מצד הקולא(מכיוון שהוא סומך על דעת הבית יוסף)?
זה שאדם מחמיר בנקודה מסויימת שקל לו להחמיר בה, אינו מחייבו להחמיר גם במה שקשה לו לקיים.
השאר תגובה