שאלה:
1. האם מוטלת חובה על אבי הבן לערוך סעודה לכלל המשתתפים בברית המילה. כגון כשעושה ברית מילה בבית הכנסת, ולאחר מכן עורך סעודה למוזמנים מסוימים בלבד באולם פרטי, האם צריך להביא לכלל המתפללים בבית הכנסת שהשתתפו בברית עצמה, דברי מזונות כדי שיחשב כמשתתפים בסעודה ולא יהיו בנידוי ?
2. כלפי המתפללים, אם אבי הבן אכן הביא דברי מזונות וכדומא, האם יש חובה למי שנוכח בברית לטעום מדברי המתיקה שהביא בעל הברית כדי שלא יהיה בנידוי?
תשובה:
מי שלא מוזמן ודאי לא חייב להשתתף, מה שייך מנודה לשמים כשלא הוזמן, גם במי שהוזמן יש היתרים מסויימים ראה במקורות
גם אין חובה להביא מזונות, אבל כמובן זה מנהג יפה ומקובל, עושים שמחה משתפים את החברים בעוגות ושתיה, למה לא…
מקורות:
יש כמה הקלות בענין זה, ועל כך סמכו:
בברית אבות סי’ יג האריך מדברי הפוסקים שמי שמפסיד מחמת הברית תפילה בציבור או לימוד תורה קבוע פטור מלבוא, ואף אם הוא טרוד בעניני פרנסתו אינו מחוייב בכך. ומכל מקום משום כך נהגו שלא להזמין לברית מילה אלא רק להודיע על קיומה. משום מה לגבי סעודת נישואין לא נהגו להקפיד על כך, ונראה שהטעם לכך הוא על פי דברי התוס’ והרשב”ם שם, שבשמחת נישואין יש להקפיד על כך רק בנישואין תלמיד חכם לבת תלמיד חכם או בנישואי כהן לבת כהן. ומה שאף שנישואין אלו לא החמירו בזה, כנראה הסיבה לכך, היא משום שהיום כששולחים הזמנות לא מתכוונים שכל אותם מוזמנים אכן יבואו, אלא שרוצים לכבד את כל הידידים ולהודיע להם על שמחת הנישואין.
כמו כן, בכף החיים סי’ קע ס”ק עא הביא בשם הגר”ח פאלאג’י שחיוב זה אינו אמור אלא באופן שאין מנין אנשים בלעדיו, אבל אם יש שם מנין אין חיוב, אלא שמשום מה לא סמכו על כך לענין ברית, וצ”ב האם יש לסמוך על כך בנישואין, ומכל מקום בצירוף הסברות הנ”ל יש כאן יישוב מסויים.
כמו כן בס’ ברית אבות קול ששון סי’ יג כתב, שאין חיוב להשתתף בסעודת מצוה אלא אם כן נקרא ושנה ונקרא, ולא בהזמנה אחת לבד, ושי אומרים שהאיסור הוא כשנמצא בשמחה ואינו משתתף בה [מכאן יש להחמיר לכל הפחות שאם מגיעים לשמחה לטעום שם משהו].
