לתרומות לחץ כאן

החליף רכב עם חברו וניזוק

שאלה:

יש ברשותי רכב של 7 מקומות, הגיע אלי חבר וביקש לקחת את רכבי לטיול, ובכדי שלא אשאר בלי רכב, הביא לי את רכבו של ה-5 מקומות.
בזמן שהרכב היה אצלי, הוא ניזוק.
השאלה היא, איזה דין יש לי על הרכב שלו, שואל, שוכר שכר שומר חינם?

תשובה:

שלום וברכה,

שנים שהשאילו רכב זה לזה נחלקו הפוסקים האם דינו כשומרי שכר זה לזה או שיש להם דין של שמירה בבעלים. וכך סובר השו"ע ושיטה אחת ברמ"א ולכן שניהם פטורים על נזקים שנעשו לרכב בזמן ההשאלה.

בהצלחה.

מקורות:

שמירה בבעלים

כתוב בפסוק (שמות כב יג- יד) "וכי ישאל איש מאת רעהו ונשבר או מת בעליו אין עימו שלם ישלם. אם בעליו עמו לא ישלם" פירוש אם שאל כלי מחברו וביקש השואל מבעל הכלי שגם הוא יעזור לו במלאכת הכלי, כיון ששאל את הכלי עם בעל הכלי נפטר השואל מכל חיובי תשלומים. הפטור של שמירה בבעלים קיים גם אם שאל את בעל הכלי למלאכה אחרת שלא קשורה לכלי השאול. כמו שאומרת הגמרא שאם בשעת שאלה ביקש השואל מהמשאיל 'השקיני מים' נחשב לשמירה בבעלים.

אשאילני ואשאילך – שמירה בבעלים

בגמרא (ב"מ פא, א) תנו רבנן שמור לי ואשמור לך, השאילני ואשאילך, שמור לי ואשאילך, השאילני ואשמור לך – כולן נעשו שומרי שכר זה לזה. ואמאי שמירה בבעלים היא? אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר. נחלקו הראשונים על איזה דין במשנה הקשתה הגמרא 'אמאי שמירה בבעלים'. ברש"י פירש: שמירה בבעלים היא – אשמור לי ואשמור לך קאי, ששניהם זה במלאכתו של זה, אבל השאילני כליך ואני אשאיל לך כליי, שמור לי ואשאילך או השאילני ואשמור לך, אין כאן בעלים של חפץ במלאכתו של שומר. עכ"ל. מבואר ברש"י ששניים שהתנו שמור ואשמור לך באותה שעה נעשו שומרים זה לזה, וכיון שכ"א משועבד לחברו יש לכ"א מהם פטור של 'בעליו עימו'.
אבל אם השאילו זה לזה חפץ אין להם פטור של 'בעליו עימו'. ובטעם הדבר לחלק בין שמור לי ואשמור לך להשאילני לאשאילך ביאר רבנו יהונתן בשטמ"ק וז"ל: ארישא פריך דהיינו שמור לי ואשמור לך, ששניהם זה במלאכתו של זה, אבל השאילני ואשאילך שמשאיל כליו זה לזה אין זה נקרא שמירה בבעלים שהרי אין גוף הבעלים נשאלים זה לזה אלא חפציהם. אך עדיין דבריו צ"ב שמדוע נחשב שאין הבעלים נשאלים זה לזה, הרי כ"א שומר עבור חברו ומשועבד לו. וביתר ביאור מצינו בנתיבות (סימן שה סק"ב) וז"ל: "שמה ששומרו הוא לעצמו דהרי כל הנאה שלו". ביאור דבריו נראה, שהיות ומשתמש בכלי ונהנה ממנו, נמצא שהשמירה היא לטובתו שיהיה לו כלי להשתמש, נמצא שאינו עושה מלאכה לבעלים אלא לצורך עצמו.

אמנם בטור (חו"מ שה) הביא דעת הרמ"ה שחולק על רש"י וסובר שגם בהשאילני ואשאילך נחשב לשמירה בבעלים. ולדברי הרמ"ה קושיית הגמרא 'אמאי שמירה בבעלים היא' על כל הברייתא. ובטעם הדבר שיש שמירה בבעלים, כיון שכ"א משועבד לשמור לחברו נמצא ששואל החפץ עם בעליו.

הרמ"א (סימן שה ס"ו) הביא את ב' השיטות הנ"ל. והש"ך סק"ד כתב שדעת המחבר היא שבהשאילני ואשאילך נעשה שמירה בבעלים ופטור.

נמצא שבהשאילני ואשאילך לדעת המחבר ולדעה אחת ברמ"א פטור מדין שמירה בבעלים. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל