פדיון כפרות עכשיו

כיבוד אב אפיקורס

שאלה:

שלום רב,
אני בחור חרדי שומר תורה ומצוות ונקלעתי לסיטואציה בה השקעתי מאות אלפי שקלים להרחבה ושיפוץ בית שהיה שייך לאבא, איש מבוגר, שהתחיל לקראת זקנה לשמור מעט מסורת, מתוך הנחה לעשות לו נחת רוח לעת זקנתו מפאת העובדה שלא היה לו אף אחד מבלעדיי. לימים הוא הכיר בחורה חילונית התרחק לחלוטין מהדת. התחיל לעבוד במונית בשבת (הוא לא צריך את הכסף) ממש נראה שהוא הגיע למצב של אנטי הדת לחלוטין מאז היכרות עם אותה אישה. היום זה מתבטא שהוא מגיע במהלך השבת ומדליק טלוויזיה בקולי קולות. מדליק אש בבית ונכנס לאיזו מסגרת בה הוא ממש מקלל אותי. הוא ניסה מספר פעמים לנסות לגרום לי לעזוב את הנכס וזאת למרות שהסבירו לו ברשויות שלאור ההשקעה המרובה שלי בנכס אין לו זכות. זאת הוא ככל הנראה עושה מפאת שרוצה להביא את הבחורה החילונית לגור איתו ושאני אוותר על הזכויות שלי בנכס. נכון להיום אין לי נכס אחר וכמו שציינתי השקעתי מאות אלפי שקלים בהרחבה ושיפוץ הנכס הזה. ושוב אציין שכשהוא רואה אותי הוא מתנהג בגסות ובעוינות וזאת על מנת לגרום לי לעזוב.
אציין שכאשר אני מכבד אותו ומתנהג אליו בנימוס הוא מחריף את התנהגותו המבזה והמשפילה המלווה בקללות ובגידופים. הגענו להסכמה שנמכור את הנכס ונתחלק כל אחד יקבל את החלק שלו. אך כל פעם שמגיעים קונים לרכוש את הנכס הוא מטרפד את המכירה בדרכים מאוד מלוכלכות ומשונות. השאלה שלי היא נכון להיום האם לפי גדרי ההלכה אני עוד מחוייב לנהוג אליו בכבוד, בנימוס וכו' או שבמקרה שכזה יש באפשרותי פשוט להתעלם ממנו לחלוטין. אציין שוב שכאשר אני מתעלם ממנו הוא מתחיל להתאזן ולחשוב שאולי התנהגותו מוטעית.

בתודה מראש

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך לא פשוטה, שהרי להלכה יש לכבד גם אב רשע, כפי שכתבנו כאן. כמו כן הובא בשו"ע שאפילו האב מבזה אותו ומקלל אותו יש לכבדו, ראה שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ סעיף ג:

עד היכן מוראם, היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך. 

וכן אמר שם סעיף ח:

עד היכן כיבוד אב ואם, אפילו נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים, לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק. וכתב הרמ"א: הגה: ויש אומרים דאם רוצה לזרוק מעות של בן לים דיכול למונעו, דהא אינו חייב לכבדו רק משל אב, אבל לא משל בן (טור בשם ר"י). ואין חילוק בין לכבדו או לצערו (ת"ה סימן מ'). ודוקא קודם שזרקן, דאפשר דממנע ולא עביד, אבל אם כבר זרקוהו, אסור לאכלומיה אבל יוכל לתבעו לדינא (טור בשם הרא"ש). ודוקא אם רוצה לזרוק כיסו לים, דאית ביה חסרון כיס, אבל אם רוצה להעביר ממנו ריוח בעלמא, אסור בכל ענין.

אלו הם הדברים.

מאידך גיסא, יש מאוד להזהר מהתעמרות, כלומר כאשר זה לא מיקרי שהאב מתנהג כך, אלא הוא פשוט מתעלל בבנו, יש לנהוג באסרטיביות, כלומר לכבד אבל לדרוש התנהגות הגיונית, לא להיות למירמס בשום אופן, יש להעמידו על המקום בעדינות אבל בתקיפות בלא להתפשר.

וכאן יש גם ענין של להפרישו מן האיסור, הרי ברגע שתלך הוא מביא את אותה נערה הביתה רחמנא ליצלן. 

אני מאמין שאם הוא יראה שאתה החלטי בכך שאתה רוצה למכור ולא לוותר, וכן אתה לא סובל התנהגות שאינה הוגנת, הוא יכנע ויפסיק לטרפד מכירות.

בשורות טובות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל