שאלה:
זריקת הסוכריות ע"י מחללי שבת
תשובה:
שלום וברכה
בשעת הדחק ניתן ליהנות מסוכריות כאלו שהובאו בשבת באיסור, כיון שלא נעשתה מלאכה בסוכריות עצמן אלא רק בהבאתן, ולכן אם מניעת הזריקה כרוכה בעלבון, לא צריך למנוע, בפרט שהילדים המלקטים לא יודעים מכך, והם מצידם לא אמורים לחשוש לכך.
באופן כללי יש לעשות מאמץ לקיים את השמחה באופן שלא יגרום לאנשים לחלל שבת, או שהם באים לכל השבת, או לעשות שבת מצומצמת בלי אורחים מבחוץ וכך לא מכשילים אותם.
מזל טוב ורוב נחת.
מקורות:
הראשונים במסכת עירובין דף מא ע”ב נחלקו האם קיים איסור להנות ממעשה שבת כעין זה שלא נעשתה מלאכה בגוף הדבר, וכגון שהגיע חפץ מחוץ לתחום שבת או על ידי רכב. התוספות הרשב”א והריטב”א בתירוצם הראשון שם הבינו שאין להקל בכך אלא באיסורים דרבנן כמו איסור תחומין, ולא באיסור מהתורה כמו בנסיעה ברכב. אולם בתירוצו השני כתב שם הריטב”א בשם רבינו יונה, שאיסור מעשה שבת נאמר רק כאשר נעשה מעשה בגוף הדבר כמו בישול, ולא בהבאתו לבד. אלא שאם נעשה הדבר במזיד, קנסו חכמים באיסור מיוחד שלא להשתמש בו. וראה בהרחבה בשו”ת מנחת שלמה סי’ ה אות ב. להלכה, כתב בחיי אדם להקל בזה בשעת הדחק, והובא בביאור הלכה תחילת סי’ שיח.
כמו כן, בביאור הגר”א בסי’ שיח שם כתב, שכל הנידון האמור אינו אלא כדי להתיר זאת באכילה למביא בעצמו, אולם, אנשים אחרים יכולים בשעת הדחק להנות מהמאכל אף אם התבשל באיסור, אם נעשה הדבר בשוגג ואין להם מאכלים אחרים לכבוד שבת.
בשני הטעמים כתוב דווקא בשוגג אבל במזיד אסור עד מוצאי שבת למה כאן אותם חילונים נידונים כשוגג משום שנקראים תינוקות שנישבו?
נושא של שוגג הוא רק צירוף, כשאין מעשה בגוף הדבר זה טעם שעומד בפני עצמו.
השאר תגובה