פדיון כפרות עכשיו

מינוי גר למלך ולתפקידים ציבורים? והיחס לגרים ביהדות?

בס"ד

האם ניתן למנות גר למלך? האם ניתן לבחור בגר לכנסת או למועצת העיר? האם ניתן לבחור בצאצאי הגר לתפקיד זה? מה נקרא צאצאי הגר? האם ניתן לבחור מלכה? האם מותר לבחור באשה לכנסת או למועצת העיר? כיצד מינו את רחבעם בנו של נעמה העמונית למלך על ישראל, לשיטות שאסור למנות מלך שאימו גיורת אף שאביו יהודי? האם ניתן למנות גר לדיין? לאיזה תפקידי דיינות ניתן למנות גר? כיצד מינו את שמעיה ואבטליון לראשי הסנהדרין בשעה שלדעת הרמב"ם הם עצמם התגיירו? האם קיימת ביהדות יחס מפלה לגרים, או שמא להיפך?

מינוי גר למלך ולתפקידים ציבורים? והיחס לגרים ביהדות?

בפרשה (דברים יז טו) התורה מפרטת את מי ניתן למנות למלך: 'שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא'. מפסוק זה נלמד שאי אפשר למנות למלך ישראל אדם שלא נולד כיהודי, אף אם הוא גר צדק, ואף צאצאיו של גר הצדק אינם יכולים להתמנות כמלכים על עם ישראל.

בגמרא (בבא קמא פח.) נלמד שגם עבד כנעני אף שהוא חייב במצוות, ונולד לעבדים כנענים החייבים במצות פסול מלהתנות למלך לפי שנאמר 'מקרב אחיך' והכוונה ממובחר שבאחיך, ועבד אינו כזה.

הגמרא (יבמות מה: קידושין עו:) אף דורשת מיתור הלשון 'שׂוֹם תָּשִׂים' שכל משימות שאתה משים יהיו 'מִקֶּרֶב אַחֶיךָ', כלומר שלכל תפקיד שהציבור כפוף עליו, ובסמכותו להחליט עבור הזולת, אין למנות גרים. במאמר השבוע נפרט את הדינים והלכות למה גר יכול להתמנות ולמה לא, ואת הבדלים בין מלך ומינוי שררה שונים.

מי כשר להתמנות כמלך?

נאמרו כמה דעות בראשונים מי נחשב 'מקרב אחיך', הכשר להתמנות כמלך:

  • דעת הרמב"ם (מלכים פ"א ה"ד ע"פ הכסף משנה שם) כי המלך חייב להיות בן אחר בן עד יעקב אבינו, ולכן גר בנו, ובן בנו, עד סוף הדורות, אינו יכול להתמנות למלך, משום שהיחוס דרך האב מתחיל מגר ולא מיעקב אבינו. אולם מי שהוא בן אחר בן ליעקב אבינו, ואימו גיורת, יכול להתמנות למלך.
  • דעת התוספות (יבמות קכ. ד"ה לענין); הרמב"ן (יבמות מה: ד"ה כיון) הריטב"א (קידושין יד. ד"ה ואומר; נדה מט: ד"ה קבלתי) שדי שאחד מהוריו של המלך הוא יהודי, וגם בן של גר ואשה ישראלית, או להיפך בן של איש ישראלי וגיורת, יכול להתמנות למלך. והאיסור הוא רק למנות את הגר עצמו או בן של גר וגיורת.
  • דעת הרבה ראשונים (תוס' סוטה מא: ד"ה אותו; סמ"ג לאוין רכא; הר"ן סנהדרין לו: ד"ה חד בשם השאילתות הרי"ף הרשב"א והר"ר דוד; נמוקי יוסף יבמות טו. בדפי הרי"ף ד"ה בפורסי; דעה א' במאירי יבמות מה. ד"ה הגר) שרק אם גם אביו וגם אימו של המלך נולדו כיהודים, מותר להמליכו למלך, אך אם אביו גר ואימו נולדה כיהודיה או להיפך, אסור למנותו למלך. אולם גם לדעה זו אם באחד הדורות הקודמים היו גרים אין בכך בעיה, כפי שמצינו שדוד המלך התמנה למלך על ישראל למרות שהוא שסבו היה בנה של רות המואביה.
  • בחידושי הר"ן (סנהדרין לו: ד"ה חד) הובא דעה שהכל מודים שאם אביו גר ואימו ישראלית, או להיפך אביו ישראל ואמו גיורת, ניתן למנותו למלך, אולם המחלוקת הוא רק במקרה של אגריפס שאביו היה עבד שלא שוחרר, ואימו היתה יהודיה, שאז הולד יהודי אך פגום [אם הולד בת היא אסורה להנשא לכהן] ולכן אף שהוא יהודי כשר אינו נחשב מקרב אחיך, וכפי שהגמרא דורשת שהכוונה מהמובחר שבאחיך. וכך כתב גם המנחת חינוך (מצוה תצח).

כיצד מינו את רחבעם בן נעמה העמונית למלך?

הרמב"ן (יבמות מה: ד"ה כיון) הריטב"א (קידושין יד. ד"ה ואומר; נדה מט: ד"ה קבלתי) הר"ן (סנהדרין לו: ד"ה חד) והכסף משנה (מלכים פ"א ה"ד) הוכיחו שלא ניתן לומר שצריך שגם אביו של המלך וגם אימו של המלך לא יהיו גרים, שהרי רחבעם בנו של שלמה המלך ונעמה העמונית התמנה למלך.

הרמב"ן והר"ן הוסיפו שגם אבשלום שהיה בנה של מעכה שהיתה גיורת יפת תואר, ומכל מקום רוב ישראל רצו להמליכו ובתוכם חלק מגדולי הסנהדרין, וכל הביקורת על מינוהו כמלך היה משום שהדבר לא היה על דעת דוד המלך, ובניגוד לנבואת נתן הנביא, אך לא נזכר בשום מקום ביקורת על כך שהוא לא היה ראוי למלוכה מחמת העובדה שהוא נולד מיפת תואר, ולא מאשה שנולדה כיהודיה.

בכתר המלך (מלכים פ"א ה"ד) הביא ראיה נוספת שמשה רבינו ביקש מהקב"ה שבניו ירשו את תפקידו כמלך ומנהיג עם ישראל, אף שהם נולדו מציפורה שהיתה גיורת.

הנודע ביהודה (קמא חו"מ סי' א) והחתם סופר (או"ח סי' יב) תירצו, שכל האיסור למנות גר למלך הוא כאשר הציבור בוחר את המלך וממנה אותו, ועל כך יש דין לבחור את המובחר שבאחיך, אולם מכיון שמלכות בית דוד נמסרת בירושה מאב לבן, ובן המלך יורש את הזכות למלוך, אף שהוא זקוק לאישור בית דין לכך שהוא הגון למלכות, ועד שאין מינוי רשמי אינו נחשב מלך, מכל מקום כיון שהבחירה בו אינו מכח שהוא נבחר מכל ישראל אלא מכח הירושה, אין איסור למנות אדם שאינו מקרב אחיך, כגון את רחבעם ואבשלום שהם בני גיורות.

ומצד שני הסיבה שאגריפס [ראה להלן] לא היה ראוי למלוכה, אף שהיה מזרע הורדוס שהיה מלך, וזכה במלכות מכח ירושה, ומכל מקום היה איסור למנותו למלך, משום שכיון שהורדוס התמנה שלא כדין לא היה עליו שם של מלך כפי שנאמר בגמרא (ב"ב ד.), ולכן גם ליורשו לא היה כח ירושה של מלכות, ונשאר האיסור למנותו.

האם אגריפס היה כשר להתמנות למלך?

בגמרא (סוטה מא.) מסופר כי המלך אגריפס מזרע הורדוס קרא במעמד הקהל את הפסוקים הללו, וזלגו עיניו דמעות, שהרי לפי הפסוקים אלו אסור לו להיות מלך. אולם העם שאהב את אגריפס שהתנהג כשורה, ניחמו אותו ואמרו לו 'אחינו אתה'. הגמרא מוסיפה שהיה איסור להחניף לו על כך [כלומר להצדיק מעשה שהוא איסור גמור] ולכן בשעה זו נגזרה גזירת החורבן על עם ישראל. [מבחינה היסטורית לא ברור האם מדובר באגריפס הראשון או בבנו אגריפס השני, ומדברי רש"י משמע שהמדובר דווקא באגריפס השני, ואין כאן המקום להאריך בענין].

הראשונים דנו מדוע אגריפס היה פסול להיות מלך:

רש"י (סוטה מא: ד"ה אגרופה) כתב שאף שאימו של אגריפס היתה יהודיה, כיון שאביו היה עבד, הדבר מזולזל למנותו למלך. התוספות (סוטה מא: ד"ה אותו) הבינו שמדובר רק בדבר שאינו ראוי ולא באיסור גמור, ולכן הקשו על כך כיצד יתכן שעל חנופה לדבר שאינו איסור מהתורה – יהיה עונש כה חמור. אולם בחידושי הר"ן (סנהדרין לו: ד"ה חד) ביאר שכוונתו כיון שהאדם שנולד מנכרי או עבד שבא על בת ישראל למרות שהולד יהודי כשר הוא פגום ולפיכך אסור לו להנשא לכהן, ולכן הוא אינו נקרא מהמובחר שבאחיך, ואינו בכלל 'מקרב אחיך', ואכן מינוי אגריפס למלך היה אסור באיסור לא תעשה גמור, ולפיכך נענשו בעונש כה חמור.

אמנם לדעת הראשונים שאין למנות מלך אלא אם אביו ואימו מישראל, אף אם אימו של אגריפס היה יהודיה, עדיין היה איסור מהתורה למנות את אגריפס למלך.

לעומת זאת התוספות (יבמות מה: ד"ה כיון) והרמב"ם (פיה"מ סוטה פ"ז מ"ח) כתבו, שאימו של אגריפס לא היתה יהודיה מלידה, ולכן לא היה כשר להתמנות למלך. [לתוספות הלכתית אגריפס היה עבד, ולרמב"ם הוא היה גר].

מינוי מלכה

הספרי (דברים פיסקא קנז) למד מהפסוק גם שיש למנות רק מלך ולא מלכה. והוסיף הספרי 'מיכן אמרו האיש ממנים פרנס על הציבור ואין ממנים האשה פרנסת על הצבור', כלומר שלא רק שאין למנות אשה למלכה, אלא יש איסור למנות אשה לכל תפקיד של שררה על הציבור.

מינוי גר או בן גרים לתפקיד שררה אחר

הגמרא (יבמות מה: קידושין עו:) דורשת מיתור הלשון 'שׂוֹם תָּשִׂים' שכל משימות שאתה משים יהיו מקרב אחיך, כלומר שגר נפסל לא רק להיות מלך אלא לכל תפקיד שהציבור כפוף עליו, ובסמכותו להחליט עבור הזולת. וכן אין גר או בן הגר אף למינוי שיש בה סמכות קלה בלבד כדוגמת מינוי המחליט מתי כל אחד יקבל את חלקו מאמת המים המשותפת. אולם במקרה ואימו יהודיה אין בכך בעיה.

במקרה זה כל הראשונים הסכימו כי די בכך שאימו יהודיה, ואף אם אביו גר, ניתן למנותו לתפקיד [לגבי מינויו לדיין ראה לקמן בהרחבה]. וביאר הריטב"א (קידושין יד.) שההבדל לכך הוא משום שהפסוק מדבר על מלך, ורק על מלך נאמר שצריך מקרב אחיך – מהמובחר שבאחיך, אולם כיון שהתורה חוזרת וכותבת 'לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא' וכפילות זו מיותרת, ולכן נדרש שגם לשאר תפקידים לא ניתן למנות גר, אולם בשאר התפקידים לא נאמר הדין שיהיה מהמובחר שבאחיך ודי בכך שהוא אינו נכרי, כלומר נולד כיהודי.

האם ניתן למנות גר לדיין?

לגבי מינוי גר לדיין יש חילוק בין 3 סוגי בתי דין:

בית דין הדן דיני נפשות [סנהדרין קטנה בן 23 דיינים, או סנהדרין בלשכת הגזית בן 71 דיינים, שיש לו סמכות לגזור עונש מות]: גר פסול מלכהן כדיין בבית דין כזה (סנהדרין לו:). והדבר נלמד ממה שנאמר למשה רבינו בשעת מינוי הסנהדרין (במדבר יא יז): 'וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם', ודרשו בגמרא ממה שנאמר איתך שהדיינים צריכים להיות דומים לך כלומר דומים למשה רבינו.

שיטת רש"י (יבמות קב. ע"פ ביאור הרמב"ן יבמות מה. בדבריו) שאם אימו של הגר יהודיה מלידה הוא כשר אף לשבת בסנהדרין הדנה דיני נפשות, ורק במקרה שנכרי או עבד באו על בת ישראל, אף שהוולד הוא יהודי כשר, הרי הוא פסול מלשבת בסנהדרין. אולם רוב הראשונים (רי"ף סנהדרין יג: רמב"ם סנהדרין פי"א הי"א; רא"ש יבמות פי"ב סי' ב; סנהדרין פ"ד סי' י) נחלקו וסוברים שרק אדם שהוא מיוחס בן אחר בן לאחד השבטים כשר לשבת בסנהדרין.

בית דין שנעשה לפניו מצות חליצה: יש ריבוי מיוחד מהפסוק שצריך שגם אביו וגם אימו יהיו ישראלים. וכך פסק השולחן ערוך (אה"ע סי' קסט סעיף ב) שאם אחד מהדיינים במעמד החליצה היה גר, אף שאביו ישראל ואימו גיורת, או להיפך החליצה פסולה. אולם הרמ"א (שם) נחלק וסבר שכוונת הגמרא שצריך שאביו יהיה ישראל ולא מועיל שאימו ישראלית, אולם אם אביו ישראל אף שאימו גיורת החליצה כשרה.

בית דין לעניני ממונות: שיטת רש"י (יבמות קב. ד"ה גר) שגם הגר עצמו כשר לדון ישראל גמור בבית דין. אולם רוב הראשונים (רי"ף סנהדרין יג: רמב"ם סנהדרין פי"א הי"א; רא"ש יבמות פי"ב סי' ב; סנהדרין פ"ד סי' י) נחלקו וסוברים שרק אם אחד מהוריו יהודי מלידה הוא כשר לדון, אך גר וכן אדם ששני הוריו גרים פסול מלדון ישראל. וכן נפסק להלכה (חו"מ סי' ז סעיף א; יו"ד סי' רסט סעיף יא).

אופנים שהגר כשר להיות דיין

אמנם יש מקרים רבים שגם הגר עצמו כשר להיות דיין:

  • כאשר הבית דין דן דין תורה בין גרים, אין בעיה שכל בית הדין יהיה מורכב מגרים בלבד. (חו"מ סי' ז סעיף א; יו"ד סי' רסט סעיף יא).
  • כאשר בית הדין אינו כופה את פסק הדין על בעלי הדין, ובעלי הדין באים לבית הדין רק לברר מה הדין, וכיצד לנהוג. (רא"ש יבמות פי"ב סי' ב; ש"ך חו"מ סי' ז סק"א; יו"ד סי' רסט ס"ק טו; סמ"ע חו"מ סי' ז סק"ד).
  • אם שני בעלי הדין הסכימו לדון בפני בית דין של גרים, מותר לגר לדון ואף לכפוף את פסק דינו. (רא"ש יבמות פי"ב סי' ב; אורים חו"מ סי' ז סק"א).
  • דעת הכנסת הגדולה (חו"מ סי' ז הג' ב"י סק"א) שאם היה צורך שעה, ולא נמצא מי שראוי לדון כגר, ולכן קיבלו עליהם מנהיגי הציבור גר לדיין, המינוי חל. ומסיבה זו מונו שמעיה ואבטליון לנשיא הסנהדרין ואב"ד אף לדעת הרמב"ם (הקדמת מדע) שהם עצמם היו גרים. אולם התומים (סי' ז סק"א) הסתפק האם דוקא למלך יש סמכות כזו, או שלמרות ששמעיה ואבטליון מונו לראשי הסנהדרין לא היה בסמכותם לדון דיני נפשות, ורק לדיני ממונות מועיל הסכמה זו.

האם קיימת אפליה ביהדות ביחס לגרים

לאור הדברים הנ"ל עולה השאלה האם קיימת ביהדות יחס מפלה לגרים, והאם מעמדם פחות מאדם שנולד כיהודי? השאלה מתעצמת לאור העובדה שהתורה מצווה עלינו (דברים י יט): 'וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר', ונאמר בגמרא (ב"מ נט:) שהתורה הזהירה אותנו 36 פעמים, ויש אומרים 48 פעמים להזהר שלא לפגוע בגר. הגרי"פ פרלא (עשה פב) אף כתב בדעת רבינו סעדיה גאון שמנה בכלל תרי"ג המצוות מצות עשה להשוות גר לישראל לכל דיניו ומשפטיו, ואדם שהפלה ביניהם ביטל מצות עשה זו. ואם כן כיצד יתכן יחס כה מפלה לגר.

שאלה זו נוגעת גם לאיסור שלמד הספרי (דברים פיסקא קנז) מפסוק זה למנות אשה לתפקיד שיש לה סמכות על הציבור, לדוגמא לבחור בה לכנסת או למועצת העיר, האם קיימת אפליה ביחס לנשים ביהדות, האם מעמד האשה ביהדות נחות יותר. כאשר מצד שני מסכת כתובות למשל כולה תקנות המעגנות זכויות נשים וחובות הבעל כלפי אשתו, תקנות שלא היו בשום תרבות בעת העתיקה.

התשובה לכך היא כי עקרון השוויון הוא אכן עקרון חשוב ונכון, אולם הוא נכון רק בתנאי שאנחנו בני אדם חסרי יכולת לקבוע מה התפקיד הראוי לכל אדם. כאשר מנהל מפעל או מפקד צבא העושה מבחני רקע לאיזה תפקידים כל אדם מתאים, ובאיזה תפקיד יחוש סיפוק ויפיק את המירב, ומשבץ כל אדם אך ורק לפי תוצאות המבחן, אין כאן אפליה, ולהיפך רק בצורה זו כל עובד מקבל תפקיד התפור במדויק לפי מידותיו ויכולתו, תפקיד המתאים לאופיו.

ולכן כאשר בורא עולם ייעד לכל נשמה תפקיד שונה, תפקיד שרק הוא יכול לעשותה בצורה הכי מדויקת והכי מושלמת, ולשם כך ניתנו לו את הכלים היחודיים המדוייקים למלא את תפקידו האישי בשלמות, ומכך התורה מצווה גם להתאים את התפקידים לכל אדם כפי התפקיד המדויק הנצרך לנשמתו.

ואכן ביהדות מצינו את עובדיה שהיה גר אדומי, וזכה להיות נביא, ונבואתו כלולה בתנ"ך, כך גם שמעיה ואבטליון שהיו גרים מצאצאיו של סנחריב מונו לנשיא ישראל ואב בית דין והנהיגו את עם ישראל. גם רבי עקיבא היה בן גרים, וכל התורה שבעל פה שבידנו הוא מתלמידי רבי עקיבא וע"פ שיטתו. וכן רבי מאיר היה מצאצאיו של נירון קיסר שהתגייר היה לאחד התנאים הבולטים שכל סתם משנה הוא משנתו של רבי מאיר. אולם התורה ידעה מחמת סיבות שונות כי לגר לא מתאים תפקיד המלוכה, על אף שמתאים לו תפקידים רבים ונכבדים בעשיה ובהרבצת התורה ומסירתה לדורות.

בעוד שהמלך היחיד שמינוי נגד את הפסוק הזה היה הורדוס וצאצאיו, אמנם הורדוס היה בעל כשרונות נדירים והשאיר את חותמו במפעליו הרבים בארץ ישראל, אך הוא גם היה המלך האכזר ביותר בהיסטוריה היהודית והרבה לרצוח חפים מפשע, והשאיר אחריו חורבן והרס בל ישוערו לאומה היהודית כולה.

הדבר גם מסביר את מעמד האישה ביהדות, רק מי שיצר את האדם, יודע היטב איזה תפקיד מתאים במדויק לכל מין, חז"ל כותבים כי במצרים כאשר רצו לשעבד את עם ישראל ולשבור את רוחו, הטילו על הגברים לבצע תפקידים המותאמים לאופי נשיי, ואילו על נשיים הטילו לבצע תפקידים נשיים. היהדות מרבה לדבר בשבח נשים צדקניות, ואף מוקדש פרק במשלי בשבח אשת החיל, ודוקא משום כך היהדות מכוונת ומדריכה אותנו מה הם התפקידים שיוצר האדם ידע שהם המטייבים ומושלמים ביותר עבור כל אחד ואחת.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *