שאלה:
שלום, לפי הדעות שכאשר אדם מתפלל ולפניו יש מחיצה בגובה י' טפחים ורוחב ד' טפחים. האם צריך גם עומק של ד' טפחים? כלומר הציור המצוי בבית כנסת שמי שמאחור מאריך בתפילה, ובינו לבינך ישנו הספסל שהוא גבוה י' טפחים (לא מדדתי אבל בערך) ורחב הרבה יותר מד' טפחים, אך העומק שלו אינו ד' טפחים (אא"כ מודדים על הברזלים שעליהם מונח הכיסא שבשעת התפילה מקפלים אותו לאחור). האם זה בסדר? אם כן יוצא שאפשר למתוח חוט מחט בגובה של י' טפחים וברוחב של ד' טפחים מימין לשמאל ואז יש מחיצה, אע"פ שעומקו של החוט הוא מילימטר?
תשובה:
אין כל צורך בעומק, הנושא כאן הוא מחיצה ולא יצירת רשות על המחיצה הזו.
יש נושא אחר, האם באמת די במחיצה [בציץ אליעזר נטה להקל בזה בזמנינו שלא כל כך מכוונים בתפילה] או לא, וזה תלוי בטעם האיסור, אם הוא כדי שלא להפסיק בינו לשכינה מאחורי מחיצה אין חשש, ואם כדי שלא לבלבל כוונתו הדבר אסור.
הארכתי בענין זה כאן.
תודה. אני הנחתי שיש צורך ביצירת רשות ממש כי אחרת באמת אין כ"כ הגיון בדעת הסוברים שדי במחיצה זו ואז מותר לעבור לפני המתפלל אע"פ שהיא מתחת לגובה העיניים, וכמו שבאמת המשנ"ב מחמיר (כמדומני). לכן חשבתי שההגיון הוא שכאשר המתפלל עומד ברשות בפני עצמו, אז אע"פ שעוברים לפניו בתפילה אין זה מפריע את שלוותו, משא"כ אם אין עומק הרי יכולים להיות ממש בתוך ס"מ אליו ולכ' אין בזה הגיון כ"כ?
מחיצה גם יוצרת רשות אחרת אבל לא היא עצמה הרשות אלא מה שמעבר לה, במקום בו אתה עומד. אם עומקה היה ד' טפחים היא עצמה היתה גם כן רשות אחרת ומה צורך יש בזה?
אולי שיש רשות של ממש שמפרידה בין המתפלל לבין זה שעובר לפניו ולכן זה מועיל אע"פ שאפשר לראות אותו, אפילו הכי נאמר שאין כוונת המתפלל מתבלבלת ע"י כך שהוא עובר מלפני המתפלל כי הוא מרגיש שיש הפרדה ברורה בינו לבין זה שעובר מלפניו? משא"כ אם יש רק מחיצה טכנית בעובי של חוט מחט בינו בין המתפלל, זיל בתר טעמא של בילבול הכוונה.
מבחינה הלכתית המחיצה הזו היא הפרדת רשויות. מה שמעבר למחיצה היא רשות אחרת. ולגבי כוונתו, הבילבול הוא שרואה שעוברים ושבים.
לכן אני אומר, הקושייה על השיטה שאומרת שמחיצה מועילה כדי לעבור לפני המתפלל, והלא עדיין רואה אותו וא"כ כוונתו מתבלבלת ואיך מועילה המחיצה. לכן כתבתי שאולי זו הסברא. שהרי אם גם רואה את העובר מולו ובנוסף מפריד ביניהם רק כחוט השערה, אע"פ שהוא מהווה מחיצה, הדיעה הזו אינה מובנת וכנ"ל.
תעיין בדברי הציץ אליעזר שציינתי סברתו היא שהיום בין כך לא מכוונים די הצורך.
השאר תגובה