לתרומות לחץ כאן

מסכה בשבת בקורונה

שאלה:

אדם שנצרך ללכת בשבת לבית כנסת וצריך לשים שם מסכה איך ינהג בלכתו ברחוב במקום שמשתדל לא לטלטל שם (יש ערוב עירוני רגיל בעיר לא חרדית עדין) האם ילבש את המסכה עליו או שכיון שכיום אף אחד לא לובש מסכה ברחוב אין זה נחשב לבוש.

תשובה:

היום שלא הולכים עם מסכה ברוב זה ודאי לא לבוש אלא משא בלבד. ימי שמחמיר כך, ישאיר את המסכה לפני שבת בבית הכנסת.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. שלום וברכה,
    לכבוד הרבנים שליט"א
    מה המקור (נימוק, ביסוס) שאם אף אחד לא לובש מסיכה ירד מזה תורת לבוש,

    אם מישהו גר במקום שהולכים בלי כיפה או כובע, זה נחשב שהוא מטלטל?

    למה גדר לבוש נחשבת לבוש תלוי

    שנית, היות ולפני כמה חודשים כן הי' נהוג ללכת גם ברחוב, ובכמה מדינות נהוג עד היום, אז למה שלא נחשיב את זה כלבוש, האם אסור ללבוש מעיל בקיץ במדינה חמה בגלל שכולם לא לובשים,

    ועוד, גם היום* גם בארץ נהוג ללבוש מסיכה במקומות ציבוריים, אז זה כן לבוש!

    (*אנני נמצא בארץ, אולי אנני מעודכן לפרטים, אם אני טועה בזה סליחה)

  2. כל שאלותיך סובבות סביב אותה נקודה, והיא שיש להבין שיש הבדל בין מסכה לבין מעיל או כיפה, מעיל הוא לבוש מצד עצמו, כך גם כיפה, מסכה אינה לבוש, מה שמגדיר אותה ככזה הוא רק בגלל שכרגע היא נצרכת להציל ממחלה ונוהגים ללובשה לצורך זה. אבל כאשר אין בכך צורך לפי צורת ההנהגה שם, חוזר דינה להיות מסכה ולא לבוש.

  3. שלום,
    נכון מאד: כל בגד יש לו מטרה, בדרך כלל המטרה היא כיסוי הגוף, אבל בהחלט יש מטרות נוספות,
    לנוי, לרפואה, או קור וכו', וזה כבר הופך אותם לבגד מצד עצמו, כמו הכיפה והמעיל, עד כדי כך שאפילו מי שלובש כיפה בין הגויים או מעיל בקיץ מותר. למרות שמטרתם אינה כיסוי הגוף אלא מטרה אחרת.
    אז למה המסיכה שמטרתה רפואה, יהי' דינה שונה.

    ומאי גרע מסיכה מהדברים שלובשים לרפואה המנויים בסימן ש"א סכ"ב.

    ועד"ז קמיע (כמו שכתוב בהמשך הסימן).
    ואולי התכוונתם לומר שהיות ולא נהוג במקומות פתוחים לצאת עם מסיכה, זה הופך אותה לכעין קמיע שאינו של מומחה, ואינו נכון, שזה שכיום פחות משתמשים במסיכות, אינו בגלל שחושבים שהמסיכה אינה יעילה, אלא שעכשיו פחות חוששים לזה (לוירוס) בשטח פתוח, (וגם) עובדה שבשטח סגור (עכשיו ביררתי) כן לובשים מסיכה, אז גם לדבריכם זה אמור להיות בגד מצד עצמו.

    ועוד: גם היום גם בחול המוצא תפילין ברה"ר מותר ללבשן וכו' והרי בטוח שתפילין אינם "לבוש" מצד עצמו כפי הגדרתם (שעפ"י רוב לא מניחים תפילין כל היום, ובטח לא ברשות הרבים), אלא שהיות שיש לתפילין תועלת בלבישה בחול (המצוה) זה הופך אותם להיות לבוש "בפני עצמו". וק"ו בנידו"ד.

  4. פוסקי הזמן מאוד התלבטו בהגדרה של מסכה כמלבוש, משום שלא ברור אם היא מיועדת יותר להציל את האדם הלובש של יודבק או שלא ידביק, וגם ברשות הרבים כאשר אין אנשים זה לא נצרך, ויותר לובשים כדי שלא להקנס ועוד סיבות, ולכן בכל זה צירפו את זאת שכיון שהכל נוהגים בכך זה נעשה בגד בלי קשר לסיבה המוגדרת. וגם בזה רבים חששו במקום שאין עירוב כלל והתירו רק כשיש עירוב רק אותו אדם בדרך כלל מחמיר לא לסמוך עליו. על פי כל ההתלבטות הנ"ל אמורים דברינו.

  5. אף אם נאמר שהיא מיועדת בעיקר כדי שלא להדביק, היא מיועדת גם כדי שלא להידבק, וזה מספיק, (ואפילו אם רק מקצת אנשים לובשים כדי לא להידבק, כבר מותר לכולם, במשנ"ב סימן שא ס"ק עב)

    ומ"ש "וגם ברשות הרבים זה לא נצרך", אין זה קשור לענייננו, דאם זה בגד, אז מותר, והדיון כאן הוא האם זה בגד, (וגם, לפי המשנה ברורה שהבאתי קודם, נדחית טענה זו).

    ומה שכתבתם שלובשים רק כדי לא לקבל קנס, אדרבה מחמת סיבה זו (אפילו אם אף אחד לא הי' לובש לרפואה כדי לא להידבק) כבר ירד על זה תורת מלבוש (משנה ברורה ס"ק פג).

  6. 1. מי אמר? זה גופא נסתפקו רבני דורנו.
    2. הסברתי, שכאן הדבר במהותו אינו בגד ולכן חיפשו שהצורך בו יעשה אתו בגד. כמו תחבושת של אשה המיועדת לאצלוי מטינוף שברור שאם אינה נצרכת לה היא משאוי!
    3. שם מדובר בדבר שתפור ממש למלבוש, ועל זה דנו רבות אם מסכה דומה לשם או לא, וכבר נשתברו קולמוסים…

  7. 1 לא זכיתי להבין כוונתכם על מה קאי ה"מי אמר". הרי הבאתי מראה מקומות לכל דברי.
    2 וגם אני הסברתי, הוכחתי, שברגע שיש לזה שימוש הופך זה להיות בגד, ולא קיבלתי על זה דחי',
    ומה שכתבתם ש"ברור" שאם אינה צריכה לתחבושת וכו', לי דוקא ברור להיפך, ובפרט שהבאתי ראיות, תפילין, שק הרועים
    3 לא נעלם ממני ששם זה תפור (ולפחות קשור), מה שהבאתי ראי' הוא מלשון המשנה ברורה שחשיב מלבוש כיון שדרך ללבושו וכו'
    (ומה שצריך שיהי' תפור היינו לענין שיהי' בטל לכסות כמ"ש המ"א ס"ק לד)

  8. 1. מי אמר שכאשר עיקר כוונתו שלא להדביק די בזה שכוונתו גם כדי שלא יוזק, על זה לא הבאת מקור, ונסתפקו בזה כל רבני זמנינו…
    2. ברור לא כדבריך, מפורש בשו"ע ונו"כ בסעי' יג, כב שמוך מותר לתת רק על מכה ואין כזה דבר שאם זה מלבוש כשיש מכה זה מלבוש גם כשאין מכה. שק של רועים הוא בגד של ממש לרועים ומיועד להציל מגשם. תפילין נקראים תכשיט.
    עכ"פ לא חידשנו ספקות אלו שכבר דשו בהם בארוכה.

  9. שלום,
    1 דבר ראשון לא היתה כוונתי לומר שדבר שמשמש שני מטרות אחת עיקרית והשני' טפילה, ובעיקרית אין בו משום להחשיבו מלבוש שיחשב מלבוש,
    אלא שמכיוון שיש אנשים שאצלם הכוונה היא (רק, או בעיקר) שלא לידבק, אז כבר ירד תורת לבוש בשביל שאר העולם, ועל הבאתי את המשנה ברורה ס"ק עב "וכיון דחשיב מלבוש להני לכן מותר גם לכל אדם לצאת בהם"

    ואפילו אם נאמר שאין כאלה אנשים, הרי לכו"ע יש אנשים שלובשים את זה שלא יקבלו קנס, וכבר הבאתי בתגובתי הקודמת במספר 3 שבגד שלובשים מחמת אימת המלכות ירד עליו "חשיב לבוש".

    ומה שכתבתם שכל רבני זמנינו הסתפקו בזה, אין זה נכון, יש רבנים שמתירים.

    2 נכון.

    רק שעכ"פ ממ"ש בסוף סעיף יג, משמע שאם מישהו לובש המסיכה כדי לא לידבק, {אם אם נאמר שאין זה לבוש} או מפחד מלקבל קנס, אז לו עצמו יהי' מותר. אמנם אין זה הדיון המקורי

    תודה על כל השקו"ט

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל