שאלה:
האם נכון יהיה לומר שלבעלי בתים שלומדים דף יומי, הלכה ולעיתים קצת בעיון אם הם זוכים לכך, יהיה נכון ללמוד לעומק את המסכתות שיותר נוגעות לחיינו?
אני רוצה להקדים שאני יודע ומכיר בכל שכל אות בתורה שבכתב ובעל פה היא קדושה אין חולק על כך אבל עם זאת , מאחר ואני לא שוחט, כמה חשוב שאלמד לעומק (ואני מדגיש לעומק) את האנטומיה של הבהמה כפי שמופיע במסכת חולין. או את עבודת בית המקדש ממסכת יומא.
מצד אחד מישהו חייב ללמוד ובעיקר תלמידי ישיבה כמו שגדולי הדור הזהירו שלא ילמדו רק מה שפרקטי למשרת רבנות או נהוג ופופולרי (דווקא מבחינה זאת חולין זה לא דוגמא טובה למסכת שאינה פרקטית – אלא ההיפך) אלא לא יזניחו אף מסכת. אבל בעלי בתים? להבדיל-אם אני לומד בבא קמא אני יודע שהמטרה היא בין השאר לדעת מה התורה מצפה ממני מבחינת היחס אל ממנו של חברי ואז כדאי שאבין טוב טוב את הסוגיה.
כשלמדו יומא ושקלים בדף יומי לא הרגשתי מ"חובר לחומר". ועכשיו שלומדים סוכה שוב הפרקטיות שבנושא עזרה לי להתחבר אליו.
מה דעתכם.
תודה!
תשובה:
שלום ידידי, אתה מעורר נקודה חשובה. החשיבה צריכה להיות שיש לנו שאיפה לדעת את כל התורה, וזה נכון לכל אדם, גם מי שעוסק במשך היום במלאכה, אבל נכון הדבר שמאוד חשוב ללמוד מה שליבו חפץ, שכך מתחברים יותר ולומדים בהתמדה יותר, ולכן ככל שעוד יש לאדם מה ללמוד והוא מלבט בין שתי מסכתות או שני סגנונות, ודאי יעדיף מה שליבו חפץ, שבכך יתקדם הרבה יותר.
ספציפית לגבי דף היומי, יש אנשים שדוקא הקצב הקבוע, הסיומים והמחוייבות לסדר רציף גורמת להם ללמוד, ואם תאמר להם ללמוד מסכת בעיון, הם יאבדו ענין.
בקיצור אצל כל אחד מה שגורם לו ללמוד טוב יותר ויעיל יותר כך יעשה.
