לתרומות לחץ כאן

הסרת בלוטת הערמונית האם זה אוסר אדם על אשתו?

שאלה:

האם הסרת בלוטת הערמונית אוסר אדם על אשתו

תשובה:

שלום רב,

למעשה סומכים על דברי החזון איש (אבה"ע סי' יב סק"ז) שכתב שאין איסור פצוע דכא כל עוד הניתוח הוא בחלק הפנימי של הגוף, לכן התירו את הניתוחים הללו גם בעבר. בנוסף, יש לציין שכאשר זה מצד איזה חולי וכד' הדבר תלוי במחלוקת הראשונים הרמב"ם (איסו"ב טז ט) והרא"ש (יבמות ח ב) אם פצוע דכא בידי שמים שהותר הוא דוקא כשהפציעה היתה בידי שמים או אפילו בטיפול אנושי שבעקבות מחלה שבידי שמים. השו"ע ה י הביא בכך מחלוקת ומשמע בדבריו שהעיקר כרא"ש להחמיר. אבל הב"ש והח"מ העדיפו את שיטת הרמב"ם וטענו שהרא"ש הוא יחיד. וכן הסיק הפת"ש ממשכנות יעקב בית אפרים ועוד. וכתבו שכן המנהג להקל.

מקורות:

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק טז הלכה ט: כל פסול שאמרנו בענין זה כשלא היו בידי שמים כגון שכרתו אדם או כלב או הכהו קוץ וכיוצא בדברים אלו, אבל אם נולד כרות שפכה או פצוע דכא או שנולד בלא ביצים או שחלה מחמת גופו ובטלו ממנו אברים אלו או שנולד בהם שחין והמסה אותן או כרתן ה"ז כשר לבא בקהל שכל אלו בידי שמים.

שולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ה סעיף י: כל פיסול שאמרו בענין זה, כשלא היה בידי שמים, כגון שכרתו אדם או הכהו קוץ וכיוצא בדברים אלו. אבל אם נולד כרות שפכה או פצוע דכא, או שנולד בלא ביצים, או שחלה מחמת גופו ובטלו ממנו איברים אלו, או שנולד בהם שחין והמסה אותו או כרתן, הרי זה כשר לבא בקהל, שכל אלו בידי שמים, להרמב"ם. אבל לרש"י והרא"ש לא מקרי בידי שמים אלא על ידי רעמים וברד או ממעי אמו, אבל ע"י חולי חשיב בידי אדם ופסול, וכתב הרא"ש דהכי משמע בירושלמי.

פתחי תשובה על שולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ה סעיף י: אבל לרש"י והרא"ש. עח"מ וב"ש ועיין בתשו' משכנות יעקב סי' ג' שנשאל בעל ביצה אחת שמסתפקין בו אם הוא בידי שמים או ע"י חולי הפאקין אם הוא כשר. וכתב דאף אם נחזיק בפשיטות שבא ע"י חולי הפאקין יש להכשירו וכדעת הרמב"ם כאשר הכריעו כל האחרונים הב"ח והח"מ והב"ש שהעיקר כדעת הרמב"ם ושגם רש"י סובר כן והרא"ש יחידאה הוא ואין להחמיר חומרות במידי דלית ליה תקנתא וגם איכא למיחש לתקלה ומ"ש הרא"ש דכדבריו משמע בירושלמי כבר עמדו המפרשים לדקדק ממנו להיפך וגם בספר בית אפרים על יו"ד סי' ל"ו כתב בשם יש"ש יבמות שדעת רש"י כהרמב"ם ושכן דעת הירושלמי ג"כ והביא עוד כן בשם בעל תוי"ט ופשוט דיש לסמוך על כל הני רבוותא. והרי בבעל ביצה אחת אף שניטלה בידי אדם לגמרי הרבה מכשירים מפוסקים הראשונים ז"ל וכמה מהאחרונים תקעו עצמן להקל בזה ע"פ דעת ר"ת ועשו כן הל' למעשה (ע' בס"ק הקודם) לכן בנ"ד אין כאן בית מיחוש כלל ומה גם לחוש לספק חולי ודעתי מסכמת להתיר ע"ש. גם בס' בר"י אות ה' דעתו דנקטינן כהרמב"ם ע"ש: ועיין בס' בית מאיר שכ' דצ"ע אם נפסל בידי שמים עד שנחלה ומוכרח להנטל בידי אדם כדי שלא יחלה יותר עד שמכח זה עומד ליקצץ וניטל בידי אדם אם לא יש לדמות זה לזה דקי"ל כר"ש דכל העומד לגזוז כגזוז דמי וחשוב ביד"ש וכשר כו' ע"ש. ובתשובה אחת כ"י מהגאון מופה"ד מוהר"ח זצ"ל מוולאזין בענין זה ראיתי שהעלה ג"כ דהעיקר לדינא כהרמב"ם דע"י חולי הוי ביד"ש וכשר. גם מסכים לדינא דאם היה נרקב קודם שנחתך אף שנכרת ע"י אדם לא חיישינן ליה דכל שהוא נתמסמס כמאן דליתא דמי בכל דוכתא גם האריך שם שראוי לסמוך ע"ד רש"ל ביש"ש שנתעצם לומר דר"ת וסייעתו מתירין אף בשל ימין ועיקר הגירסא בירוש' שלימין תיבה א' עוד הוסיף ידו להוכיח דאף שלימה אין צריך כי מה דאמר בירוש' ובלבד בשלימין בש"ס דילן לא מחלק בזה ומסקנת דעת ר"ת הוא כמ"ש בתוספת שם בדרך את"ל דר' ישמעאל לפלוגי את"ק אתי וכן הוא משמעות כמה פוסקים ראשונים שעיקר סמיכתם להכשיר משום דקי"ל כמתני' דכרמא וכ"ה להדיא בספר התרומה הלכות חליצה וז"ל וכן סומכין העולם על אידך דכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה א' הרי הוא כסריס חמה וכשר וע"ז אנו סומכין להכשיר בני אדם הניתוקין שכורתין מהן ביצה א' אף על גב דמתני' פליגא עליה דתנן איזהו פ"ד כל שנפצעו הביצים שלו ואפילו אחת מהן אף על פי שיש לחלק בין פצוע לכרות אינו נראה עכ"ל.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל