שאלה:
שלום רב,
אני מתנצל מראש כי זו לא שאלה הלכתית אלא אמונית.
אני התחלתי לעבוד לפני כחודשיים בעבודה חדשה, לצערי יש לי מתח עם המנהלת שלי שכולל כל מיני הערות לא נעימות כלפי. אני משתדל להתעלם מכך ולא לקחת באופן אישי ואתמול אף אמרתי לה שאיני מוכן שזה יימשך והיא תירצה כל מיני תירוצים..
בנוסף אני סובל ממה שנקרא ocd.. שזה חרדתיות ואני חושש שאני לא עושה טוב את עבודתי ואף נזכר בערב ונלחץ שמא מה שעשיתי היה לוקה בחסר וייצאו מזה טעויות קשות ,אני עובד כחשב שכר,וכו' בעניין זה יש לי מטפל ירא שמים שעוזר לי. אבל עדין קשה לי,הוא אומר שמבחינתו אני בסדר רק צריך ליישם את העצות שלו..בצירוף שני אלה אני מתהלך כבר מספר ימים לא מבוטל בתחושה פשוט לא נעימה, אני לא מצליח לנתק בין העבודה לבית כשאני בבית, אני טרוד בזה שאולי פספסתי ונותן להערות שלה להשפיע עליי וזה יוצא כלפי אישתי והבית בתחושת כבדות וחוסר רצון לעשות ולשמוח. אני יודע שכולם טועים בעבודה וכולנו רק בני אדם אבל פשוט לא טוב לי בימים אלו. אני מניח שיש לי כרגע חסרון באמונה ולכן אני ככה משופע.. אשמח לעצות.
תזכו למצוות ותודה רבה
תשובה:
שלום וברכה ידידי, קראתי את שאלתך בתשומת לב, ואני חושב שאתה נוהג מצויין, אין הוקוס פוקוס, את העבודה אתה צריך לעשות, ולברוח ממנה לעבודה אחרת שלא מתאימה לך לא בהכרח יעזור, הבעיה הולכת איתך לכל מקום, וזה רק יתסכל אותך שאתה לא עושה מה שאתה טוב בו ויודע לעשות. מה שחשוב שבמקביל לטיפול שמאוד חשוב שתעשה אותו וברצינות, תדבר עם האשה על כך, ברגע שתדעו את הקושי ותחוו אותו יחד, זה ימוסס קצת את האוירה הכבדה הנוצרת ממנו. ובעיקר לטפל ולטפל ולקבל הנחיות איש מקצוע, אני אינני כזה.
בהצלחה רבה מאוד.
