לתרומות לחץ כאן

תביעה בגין אי הודעת קבלת לעבודה

שאלה:

לכבוד הרב,

יש חוק שאומר שמי שמגיע כמעומד למשרה יש להודיע לו תוך פרק זמן האם התקבל.

במהלך תקופה של חיפוש עבודה הייתי בכמה ראיונות כאשר מקומות מסוימים דרשו הכנות של פרויקטים שדרשו ימים שלמים ולא טרחו אפילו להודיע בכל דרך שהיא את סטטוס המועמדות והיו כאלו שהיו אמורים להמשיך לתאם המשך ראיון ובצורה מזלזלת אחרי ביזבוז זמן יקר שנתנו לי להשקיע בהתמודדות לא טרחו ליצור קשר.

לפי החוק היום אם תובעים אותם בבית דין לעבודה זוכים אם מראים שאכן לא היתה תשובה חוזרת בכתב.
האם לפי ההלכה הדבר אפשרי ואם כן צריך תחילה לבקש רשות מרב בבית דין אישור לתביעה כזאת?

תודה

תשובה:

שלום וברכה,

בית הדין לעבודה דינו כערכאות לכל דבר ואסור לתבוע בערכאות. ולכן יש לתבוע תחילה בבית דין ואם הלה יסרב בית דין ידונו בהיתר תביעה בערכאות בנושא זה.

בהצלחה.

מקורות:

לענין איסור הליכה לערכאות:

שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן כו: אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו),  אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע"ה. הגה: ויש ביד בית דין לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד העובדי כוכבים מעל חבירו (מהרי"ק שורש קנ"ד). וכן היו מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עובדי כוכבים (ריב"ש סי' ק"ב). ואפילו אינו דן לפני עובדי כוכבים, רק שכופהו על ידי עובדי כוכבים שיעמוד עמו לדין ישראל, ראוי למתחו על העמוד (מרדכי פ' הגוזל קמא). וע"ל סימן שפ"ח. מי שהלך בערכאות של עובדי כוכבים ונתחייב בדיניהם, ואחר כך חזר ותבעו לפני דייני ישראל, יש אומרים שאין נזקקין לו (מהרי"ק שורש קפ"ח /קפ"ז/); ויש אומרים דנזקקין לו (מרדכי בפ' הגוזל בתרא), אם לא שגרם הפסד לבעל דינו לפני עובדי כוכבים (מהר"מ מירזברק). והסברא ראשונה נראה לי עיקר.

בית יוסף חושן משפט סימן כו: ומ"ש וכל הדן בדיניהם הרי זה רשע וכאילו חירף והרים ידו בתורת משה. כן כתב הרמב"ם בסוף הלכות סנהדרין (פכ"ו ה"ז) (והוא) ורש"י כתבו בפרשת משפטים (שמות כא א). וכתב הרמב"ן בפרשה הנזכר (שם) שאפילו נתרצו שני הבעלי דינים לילך לפני דייני גוים אסור אפילו בדין שדינם כדיננו. [בדק הבית] וכן כתב הרשב"א בתשובה שאכתוב בסוף סימן זה (מחו' ז) [עד כאן]: כתוב במישרים נ"א חלק י"ג (יא.) אחד מבעלי דינים שרוצה לדון בערכאות של גוים אין שומעין לו וכתב רב אלפס בתשובה (מהד' לייטר סי' רכא) שצריך לנדותו: וכתב הריב"ש בסימן ק"ב (ד"ה ומה) להחרים ולנדות המחזיק ביד ההולך לדון בדיני גוים: ישראל שהוליך את חבירו לפני הערכאות וחייבו לאותו שהוליך את חבירו וכשראה כן חזר ותבעו בדיני ישראל היה ראוי לומר שאין נזקקין לו אם זוכה בדיני ישראל וגדולה מזו משמע במהרי"ק שורש (קפ"ח) [קפ"ז] בשם רבינו יצחק בר פרץ אבל לא משמע הכי בההוא עובדא שהביא המרדכי בסוף קמא (ב"ק סי' קצה) ותשובות מימוניות בספר נזיקין סימן (י"ד) [ט"ו] מרבי יואל ורבי אפרים: גוי שיש לו שטר חוב על ישראל ומסרו הגוי לישראל אחר אינו יכול לתבעו בדיניהם וכיצד דנין אותו עיין בתשובות הרא"ש כלל י"ח סימן א': כתב הרשב"א (ח"ו סי' רנד) שנשאל על אחד שמתה בתו ותבע את חתנו בערכאות הגוים שיחזיר לו כל הנדוניא בטענה שאף על פי שבדיני ישראל הבעל יורש את אשתו (ב"ב קח.) כיון שהכל יודעים שהם הולכים בדיני הגוים הרי כל הנושא אשה שם כאלו התנה כן וכמו שאמרו (כתובות סז.) גמלי דערביא אשה גובה פורנא מהן לפי שסומכת עליהם והשיב כל דבר שבממון תנאו קיים (כתובות נו.) ובאמת אמרו (ירושלמי כתובות פ"ט ה"א) שמתנין בכענין זה אבל לנהוג כן מפני שהוא משפט הגוים באמת נראה לי דאסור לפי שהוא מחקה את הגוים וזהו שהזהירה התורה לפניהם ולא לפני גוים ואף על פי ששניהם רוצים בכך והוא דבר שבממון שלא הניחה תורה את העם שהוא לנחלה לו על רצונם שייקרו חוקות הגוים ודיניהם ולא אפילו לעמוד לפניהם לדין אפילו בדבר שדיניהם כדיני ישראל והמביא ראיה לזה מגמלי דערביא טועה דכתובה מן הדין היה לגבות ממטלטלי דמיניה ואפילו מגלימא דאכתפיה אלא ששמו רבנן שאין סמיכת האשה עליהם משום שגבייתה לזמן מרובה ובערביא שכל עסקיהם בגמלים סמיכתה עליהם אבל ללמוד מזה לילך בדרכי הגוים ומשפטיהם חס ושלום לעם קדוש לנהוג ככה וכל שכן אם עתה יוסיפו לחטוא לעקור נחלה הסומך על משענת קנה הרצוץ הזה ועושה אלה מפיל חומות התורה ועוקר שרש וענף והתורה מידו תבקש ואומר אני שכל הסומך בזה לומר שמותר משום דינא דמלכותא טועה וגזלן הוא ואפילו גזלה ישיב רשע מקרי כדאיתא בפרק הכונס (ב"ק ס:) ובכלל עוקר כל דיני התורה השלימה ומה לנו לספרי הקודש המקודשים שחברו לנו רבי ואחריו רבינא ורב אשי ילמדו את בניהם דיני הגוים ויבנו להם במות טלואות בבית מדרסי הגוים חלילה לא תהא כזאת בישראל חס ושלום שמא תחגור התורה שק עליהם עכ"ל ועיין בתשובות מהרי"ק שורש (קפ"ח) [קפ"ז] ושורש א' ושורש (ט') [ח'] ובהריב"ש סימן קע"ט: כתב הרשב"א בתשובה (ח"ג סי' קט) לענין דינא דמלכותא דינא דע שלא אמרו אלא במאי דאיכא הורמנא דמלכא ובדברים שהם מדיני המלכות כי כמו שיש לנו משפטי מלוכה כמו שאמר שמואל לישראל (שמואל א' ח' י – יא) כך בשאר האומות דינים ידועים יש למלכות ועליהם אמרו דדיניהם דין אבל דינים שדנים בערכאות אין אלו ממשפטי המלוכה אלא הערכאות דנין לעצמם כמו שימצאו בספרי הדיינים שאם אי אתה אומר כן בטלת חס ושלום דיני ישראל עכ"ל. עיין במהרי"ק סימן ס"ו וקפ"א וקצ"ד בענין דינא דמלכותא ועיין בדברי רבינו סימן שס"ט (ס"ח):

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל