פדיון כפרות עכשיו

ביטול השכרת דירה לשבת בגלל בידוד של אחד הילדים

שאלה:

לכבוד הרבנים החשובים.
אני משכיר דירה לאירוח לשבתות וימי בין הזמנים ברובע היהודי בירושלים, בתחילת השבוע פנה אלי משה דרך מתווך, ואמר שהוא מעוניין לשכור את הדירה לשבת חזון ותשעה באב שחל מיד אחרי זה. עד שסגרנו היה יום שני או שלישי. בשביל לסגור אמרתי לו שאני צריך לקבל ממנו חלק מהתשלום שזה 500ש"ח .לפני שסגרנו וגם אחרי שסגרנו פנו אלי עוד אנשים שרצו לסגור אבל כמובן הדירה כבר הייתה מושכרת למשה, ביום שישי ערשב"ק דיברתי אתו כמדומני ב10:30 והוא שאל אם יש פלטה וכו' וכמה דקות אחרי זה הוא מתקשר ואומר שהוא לא יוכל להגיע כי התקשרו מהקייטנה וממשרד הבריאות להודיע שהבת שלו צריכה להיכנס לבידוד בגלל חשיפה לחולה מאומת. (שימו לב שלפני שבועיים נושא הקורונה היה במגמה עליה אבל לא היה נפוץ כמו היום) אני אמרתי לו שלדעתי הוא יכול להחליט אם הוא מעוניין להגיע או לא אבל הוא צריך לשלם הואיל והוא קנה את השכירות ואם קרתה לו תקלה אני לא צריך להפסיד מזה.
משה טוען
א) שאף פעם לא מוזכר תנאי ביטול ולא סיכמנו שאם משה חייב לבטל שהוא חייב לשלם קנס מעל המקדמה (אני מסכים שלא דיברנו על הנושא בכלל)
ב) כשהמשכיר ביקש ממשה לשלם 500 שח כמקדמה (שהוא שלם) זה הראה שה500 שח הוא המקדמה שעומד בסיכון אם הוא יבטל
ג) שהסיבה לביטול – האיסור לנסוע אם מישהו בביבוד – גם מטעמי הממשלה וגם מטעמי פיקוח נפש – לא היה בשליטתו.
משה אמר לי לחפש שוכר אחר, חיפשתי שוכר אחר וברגע האחרון מצאתי (כולל תשעה באב) אבל במחיר יותר נמוך ב1000 ₪.
מה דין תורתנו הקדושה בזה. סוכם בינינו שנשאל אתכם ואת אשר תאמרו לנו נעשה.

תשובה:

שלום וברכה,

השוכר שקיבל הודעה שביתו צריכה להיכנס לבידוד נחשב לאונס – השוכר לא יכול להשאיר את ביתו בבית לבדה, ולכן אינו יכול לשכור את הדירה. נחלקו הראשונים לגבי שוכר שנאנס באמצע תקופת השכירות י"א שחייב לשלם את כל השכירות. וי"א שאינו חייב לשלם כלל, ואף יכול לדרוש את המקדמה שנתן. להלכה אנו פוסקים שאם שילם לא יוכל לדרוש את התשלום, ואם לא שילם לא חייב לשלם. ולכן השוכר ששילם מקדמה בסך 500 ש"ח לא יוכל לדרוש את המקדמה. ומאידך לא חייב לשלם את היתירה.

בהצלחה. 

מקורות:

שו"ע סימן שלד סעיף א. 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לכבוד הדיינים החשובים יושבי על מדין שלו' וברכה.
    לכאורה יש לחלק בין שכירות פועלים לשכירות קרקע שבשכירות קרקע הוי מכירה ליום והוי כאילו קנה הקרקע ליום פלוני ונסתחפה שדהו של הלוקח דהוי מזלו גרם מאי שנא השוכר או המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשתדפה אם אירע דבר זה לרוב השדות של אותה העיר מנכה לו מחכירו הכל לפי ההפסד שארעו ואם לא פשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו אע"פ שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע. נשתדפו כל השדות של השוכר או המקבל אע"פ שפשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר שהרי כל שדותיו נשתדפו.

  2. השיטות שהובאו ברמ"א בסימן שלד מדברים על שכירות קרקע ובזה נחלקו האם שכירות ליומא ממכר. הנידון של אכלה חגב זה שאלה מי אמור לספוג את ההפסד החוכר או המחכיר אבל אין אונס על השדה אלא הפסד.

  3. יש לשים לב שבמקרה דנן אין אונס כלל על המושכר לא דומה למלמד תינוקות או קרקע כאן האונס הוא רק השוכר, וכן יש לשים לב שהוא גרם להפסד למשכיר ע"י שהוא לא השכיר לאחר ובדיני שמים יהיה חייב.

  4. הראשונים דיברו על מקרה שהאונס אצל השוכר ולא בקרקע. ויש לזה כמה דוגמאות של אונס שהובא בראשונים וכל הדוגמאות שהאונס אצל השוכר ולא בקרקע, וע"ז נחלקו הראשונים האם חייב לשלם או לא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל