שאלה:
האם אורח שכבר התחייב בברכה אחרונה כלשהי(נפשות,על המחיה וכו') ופתאום המארח קיבל פיצות חמות ומבקש מהאורח ליטול ידיים…מה יעשה עם הברכה שכבר נתחייב בה? והאם נגרר אחר בעה"ב גם כשזה נתחדש לבעה"ב עצמו?(לא ידע שיגיעו פיצות) והאם אדם בביתו שנמלך לסעוד לאחר שכבר התחייב בברכה אחרונה דינו שונה? תודה מראש. אשמח למקורות לעיין.
תשובה:
בכף החיים (סי' קעט ס"ק כ) כתב שכיון שגם לא היה בדעת בעל הבית, ודאי נחשב כהיסח דעת ויש לברך שוב, לא יהיה האורח עדיף מבעל הבית.
[כמובן שבסעודת פת תמיד יש את דברי הרמ"א בסו"ס קעז שדעתו של אדם גם על מה שמביאים מחוץ לביתו].
יכול להיות שהשואל תחת הרושם שאם מישהו התחייב בבורא נפשות ואז החליט ליטול ידיים ולאכול לחם לא חייב לברך בורא נפשות? כך נראה מגוף השאלה וכמובן אין הדבר כן, גם אם ידע מראש שירצה ליטול ידיים, אם אכל או שתה לפני הסעודה בד"כ (לא תמיד) חייב לברך ברכה אחרונה למרות שכעת חייב גם בברכת המזון
השאר תגובה