לתרומות לחץ כאן

דג עם חלב או בשר – ביטול

שאלה:

מאכל כמו בצק או עיסה שמעורב בו גבינה או בשר אך זה לא העיקר בו גם אותו יש להפריד מדג? ואם המאכל השני הינו בצק או עיסה שמערב בהם דגים אך איננו העיקר – האם יש להפריד בין שני העיסות/המאכלים?

תשובה:

בהחלט, כמו שלענין איסורים עד שאין דין ביטול בשישים, כך גם לגבי דג ובשר, ואדרבה, יש סוברים שאף בשישים אינו בטל כיון שחמירא סכנתא מאיסורא.

מקורות:

ערוך השולחן יורה דעה סימן קטז: צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד מפני שקשה לצרעת [פסחים ע"ו ב] ואין חילוק בין בשר בהמה לבשר עוף וכן אין לצלות בשר עם דג בתנור קטן כאחד משום ריחא מיהו בדיעבד אינו אסור דלא הוי סכנה רק דרך בישול אבל אם השומן זב מזה לזה ודאי אסור ויש מתירים בצלייה אפילו לכתחלה ויש אוסרים גם בדיעבד [עי' ש"ך סק"א] ואנו אין לנו רק דברי רבינו הרמ"א שפסק דמותר בדיעבד וירחץ ידיו בין אכילת דגים לבשר ויאכל פת שרוי בינתים כדי לרחוץ פיו וי"א דאין לחוש לזה רק כשמבשלן יחד ואכלן או נצלו יחד דאז יש סכנה אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש וכתב רבינו הרמ"א דכן נוהגין שלא לרחוץ הפה והידים ביניהם ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות דהוי קינוח והדחה עכ"ל וי"א דעכשיו נשתנו הטבעים וכמה דברים שאמרו בגמ' משום רוח רעה ואנו אין נזהרין בזה ואין המדינות שוות זל"ז [מג"א סי' רע"ג סק"א] וגם רבותינו בעלי התוס' במועד קטן [י"א א ד"ה כוורא] כתבו על מה שאמרו בגמ' שם דכוורא סמוך למיסרחא מעלי וז"ל ובזמה"ז תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון וגם בשתיית מים אחר דג דאיתא שם דמעלי ועכשיו אינו כן ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמה"ז עכ"ל ודע שיש מי שאומר דדבר של סכנה בישול דגים בבשר אינו בטל אפילו בששים [ט"ז סק"ב[1]] וחלקו עליו כמה מהגדולים דרק בארס נחש אין לו ביטול אבל בשארי דברים בטל בס' כבאיסור דכיון שיש ס' שוב אין כאן טעם ואין בזה סכנה [נקה"כ שבו"י חה"ש ופר"ח סק"ה[2]] ובמליחת בשר ודג ליכא סכנה [שם] וראיה ברורה דדג בבשר בטל בס' מחולין צ"ז כלכיס באילפס ע"ש ברש"י:

 

[1] ט"ז יורה דעה סימן קטז

(ב) מיהו בדיעבד אינו אסור. היינו בריחא לחוד אבל אם נתבשלו יחד אסורין אף דיעבד וכתב או"ה כלל כ"ג וז"ל וכ' המרדכי וא"ז פרק א"מ דבר שיש בו משום סכנה דינו כאיסור לבטלו בס' ויותר חמור דאפילו ביבש במינו צריך ששים עכ"ל וכ"ש חתיכת בשר שנפלה ליורה שיש בו דגים או איפכא שיש שם סכנה שצריך ס' נגדו אבל משום טעם בליעת כלי ליכא למיחש כו' עכ"ל והקשה בד"מ דהא איתא בטור דחיישינן לגילוי אפילו במ' סאה מים וא"א שלא יהא ס' אפילו שתה נחש ממנו עכ"ל וכן כתוב במהרי"ל שלפוחית מדג שנפלה לקדירת בשר ונתבשל שם ואסר מהר"י סג"ל הכל משום סכנה עכ"ל משמע דלא מהני ס' דחמירא סכנתא מאיסורא וכתב רש"ל פרק ג"ה סי' ט"ו דאפילו לכתחלה אין להחמיר בתנור גדול לענין זה אף על פי דלענין איסור בשר בחלב מחמרינן לכתחלה וע"כ נ"ל פשוט דאותן הלחמים שאופין בתנור אחד עם בשר אין סכנה כלל לאכלם עם דגים אף על פי שהתנור היה סתום:

[2] פרי חדש יורה דעה סימן קטז

מסתברא לי שחתיכת בשר שנפלה ליורה של דגים או איפכא כל שיש ששים לבטל פליטתו או גופו אם נמחה הרי אין כאן טעם לאסור משום סכנה, וריחא נמי בכהאי גוונא משמע ודאי דשרי. והנה ראיתי לבעל ספר ט"ז ס"ק שני שהביא בשם האיסור והיתר הארוך כלל כ"ג [דין ז] שכתב בשם המרדכי ואור זרוע בפרק אין מעמידין כדברי, אלא שכתב שהקשה בדרכי משה [אות ו] דהא איתא בטור [עמוד לז] דחיישינן לגילוי אפילו במאה סאה מים ואי אפשר שלא יהא ששים אפילו שתה נחש ממנו, וכן כתוב במהרי"ל [הלכות איסור והיתר עב, א] שלפוחית מדג נפלה לקדרה בשר ונתבשל שם ואסר מהר"י סג"ל הכל משום סכנה עכ"ל, משמע דלא מהני ששים דחמירא סכנתא מאיסורא עכ"ל. והדבר פשוט שאין ענין גילוי לכאן שאין הארס מתבטל בששים ואפילו במאה אלא עד שתאבד המרה משום דזיהרא מיקלא קלי, אבל בכאן לענין הדג כל שיש ששים מתבטל טעם הדג וכאילו מאן דליתיה דמי

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל