לתרומות לחץ כאן

בורר לאכול לאלתר במזלג

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א

ראיתי באגרות משה חלק א' או'-ח סימן קכד בענין בורר לאכול לאלתר בכף ומזלג כתב הגאון וז"ל '- הנה פשוט לע"ד דאם ע"י המזלג והכף נברר בנקל מבידו שנמצא שמסייעים למעשה הברירה יש להחשיב זה בורר בכלי ויש לאסור כמו בקנון ותמחוי, אבל אם אין עושים להברירה כלום יותר מבידו אלא מחמת שאינו רוצה ללכלך ידו או מחמת שהוא דבר לח ואינו יכול ליקח בידו וכדומה הוא רק כבורר בידו שמותר לאלתר באוכל מתוך פסולת וכו' " עכ"ל.

שיוצא מזה שאף שכף ומזלג כלים המועילים לאכילה וכך תשמישם קבועים אם יסייע למעשה הברירה נחשב כבורר בכלי לדעת הרב ז"ל.

האם דין זה תלוי רק בהועלת הכלי למעשה ברירה יותר מבידו כדי להחשיב כלי לברירה ולהיות אסור או עקר הדבר הוא כלים המיוחדים לברירה ואין צריך לומר מיוחדים לברירה האותו מין שודאי אסור. ונ"מ אם נאמר כן שיהיה מותר על ידי כף ומזלג וכדומה לו כאשר אין להם שם כלי ברירה קבוע ותשמישם ידוע לכולם שיהיה מותר.

האם יש בפסוקים מאן דסבירא ליה הכי? או לכולי עלמא אזלינן כהאגרות משה בזה?

תודה

תשובה:

זה לא קשור לנושא של כלי קבוע, שזה נושא כדי להחשב בורר דאורייתא, כאן זה יותר דומה לקנון ותמחוי שזה דרבנן, והכוונה שבגלל שזה מועיל פעולת הברירה זה נחשב בורר בכלי ואסור.

אינני מכיר מי שחולק על הגדרה זו.

יום נעים.

מקורות:

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קכד: בדבר בורר בשבת לאכול לאלתר אוכל מתוך פסולת ע"י מזלג וכף אם נחשב כבורר בכלי שאסור. הנה פשוט לע"ד דאם ע"י המזלג והכף נברר בנקל מבידו שנמצא שמסייעים למעשה הברירה יש להחשיב זה בורר בכלי ויש לאסור כמו בקנון ותמחוי אבל אם אין עושים להברירה כלום יותר מבידו אלא מחמת שאינו רוצה ללכלך ידו או מחמת שהוא מרחוק ואינו יכול להגיע שם בידו או מחמת שהוא דבר לח ואינו יכול ליקח בידו וכדומה הוא רק כבורר בידו שמותר לאלתר באוכל מתוך פסולת. דהא פירוש קנון איתא ברש"י שבת דף ע"ד שהוא צינור רחב מלאחריו וקצר מלפניו ונותן קטנית במקום הרחב ומנענעו והקטנית מתגלגל ויורד דרך פיו הקצר והפסולת נשאר בכלי והובא /או"ח/ בסי' שי"ט סעי' ד'. וא"כ הוא כלי שמתברר בנקל עי"ז אף שאין עיקר הברירה בכלי זה אלא בנפה וכברה ופטור דהוא כלאחר יד מ"מ אסרו מדרבנן כיון שדמי לברירה מאחר דג"כ ע"י הכלי נברר כדפרש"י שם שבת עד, וא"כ אף בתמחוי שפרש"י בביצה דף י"ב שהוא קערה גדולה נמי הוא באופן שע"י הקערה מתברר ביותר קלות ע"י ההתפשטות בהקערה ונפרד האוכל מהפסולת ובהו נאמר פטור אבל אסור וניליף מזה לכל כה"ג בכלים שמסייעין להברור. אבל כשהמזלג והכף לא מסייעין להברור אלא משום שאינו רוצה ללכלך ידו או שרחוק ממנו אין לאסור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל