שאלה:
האם מברכים על שיק פירות כאשר מביאים אותו בסוף סעודה פת?
תשובה:
שלום וברכה
ככל שזה שייק פירות הבא לקינוח סבר הגרי"ש אלישיב שיש לברך עליו בסעודת פת ואינו כשתייה בעלמא, כך הובא בס' שערי הברכה פרק ח הערה נב, ועיי"ש שכן דעת עוד אחרונים. אלא שנסתפק שם, במשקאות שיש ששותים אותם סתם לצמאם, האם מי ששותה בתור קינוח חייב לברך [נניח מיץ תפוזים סחוט] או שמא בטלה דעתו. אבל שייק חשוב בכל מקרה יש לברך עליו.
לא כדאי לברך עליו בסוף הארוחה, סוף סוף יש פה ספק..
שיקח פרי ויברך עליו ויכוון לפתור את השייק
לא הבנתי. הבאתי הכרעה של הגרי"ש אלישיב, מה אתה מחמיר עליו לקחת פרי?
מחילה מכבוד תורתו.
כל בני ספרד לא יברכו על שיק בסוף הסעודה שיהיה משקה חשוב שבחשובים!
מלבד יין, בני ספרד לא מברכים על משקאות גם על שיק פירות ואפילו שבא לקינוח, שהרי עדין שם משקה עליו ומרווה את צמאון האכילה.
אני לא אומר זאת מעצמי, כך למדתי מרבותי, אני מזמין את כבודו לברר בכל בית הוראה שאליו פונים בני ספרד לשאלות (ולאו דווקא רק בדעת הגר"ע) ואני בטוח שכבודו יווכח לדעת שהצדק איתי בזה.
כמובן, מי שהולך עם הפסק של מרן הרב אליישיב זצוק"ל, זכותו המלאה, אבל אנחנו בני ספרד לא פוסקים כך.
ואפילו על גלידה יש הסתפקות אם מותר לברך עליה בתוך סעודה או לא ונחלקו בזה הדעות, אבל במשקה ואפילו שייק, הדבר ברור שלא יברך בן ספרד משום סב"ל.
לכן דווקא כאן מכל כך הרבה חומרות שדיברנו עליהם, דווקא כאן החומרה של לקחת פרי ולפתור את שייק הפירות היא חומרא מאוד ראוייה, שהרי ירא שמיים לא בנקל ישתה את השייק שאולי כן טעון ברכה ומסב"ל אסור לבן ספרד לברך עליו, לפחות שיקח פרי ויפתור את המשקה ונמצא ירא שמיים שאינו נכנס לבית הספק…
אינני מבין כל כך את הנחרצות שלך, ואי קשר בין הנושא הזה לגלידה, שכן בגלידה יש נדון האם נחשב כמשקה קפוא או כמאכל, להצד שזה משקה מדובר בבסיס שאם היה מופשר אכן לא היו מברכים עליו לכל הדעות, ולכןו אגב יש שחילקו בין מיץ קפוא לגלידת ביצים ראה כאן ובקישור
https://din.org.il/2018/10/04/%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%a1%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%94/
הנושא שלנו הוא אחר לגמרי, מדובר בפרי מרוסק, שברכתו שהכל רק בגלל שנשתנתה צורתו, אלא שכאן דנים האם הוא בא מחמת הפת, ובזה, כיון שאינו בא מחמתה אלא לקינוח, יש לברך עליו.
זה לא פשוט שלא בא מחמת הפת, הוא מרווה צמאון האכילה…
אין לנו ראיה שזה בא נטו לקינוח, אומנם הסבירות גדולה לזה שאדם שצמא שותה בדרך כלל מים או משקאות קלים, אבל שים לב שבשייק פירות כמעט תמיד יש מים (או חלב או מיץ תפוזים), וכך או כך, אדם שסעד ארוחה ושותה את השייק הזה זה אכן מרווה צמאון האכילה..
סב"ל הוא כלל רגיש מאוד אצל בני ספרד, וכבר הדגשתי שהרוצה להיות ירא שמיים ימצא פתרון כמו זה שהצעתי, ולא ישתה את השייק להנאתו מבלי לחוש תחושת אשמה על זה שיתכן שנהנה מהעולם בלא ברכה, אבל לברך זה בכלל לא פשוט.
לכן אני עומד בדעתי בזה, מחילה.
מי ששותה צמאו נכנס לספק וכמו שציינתי [האם בטלה דעתו] אבל כשזה בא לקינוח סבר הגרי"ש שאינו שותה לצמאו ואינני יודע מה ענין אשכנזים ספרדים לכאן ומה הם כל בתי ההוראה הקמים כנגדי, ומה הקשר לגלידה. אגב אתמול הייתי בשמחה וראיתי שבכלל הגישו את זה בכוסיות ואכלו בכפית, כלומר כלל לא התייחסו לזה כמשקה.
אולי הגלידה באמת לא קשורה כל כך לנידון, אבל לגבי שיק זה ספק..
איש לא מתכחש חלילה לפסק של הרב אלישיב זצוקל,ואין בתי הוראה שקמים נגד כבודו,אבל אצלנו בני ספרד לא פוסקים בדידן כמו הרב אלישיב,שהרי סוף סוף מידי ספק לא יצאנו…
לכן סבל גם כאן לדעת פוסקי ספרד.
תן מקורות ונשמח לפרסם לשמחת לב כל המעיינים. יישר כח.
ראו באחרונים על סימן קע"ד סעיף ז', וגם ביביע אומר חלק ה' תשובה יח'
ראיתי בארוכה את הנושא שם לגבי תה וקפה שם הסברות שונות לחלוטין, ופשיטא שאין לברך כמו שפסק כבר המשנה ברורה ועוד רבים, אף שציינו שיש בזה ספק ועדיף לפטור על משהו אחר, ולא הבנתי איך ענין זה קושר לפירות מרוסקים לשייק, אדרבה, משם ראיה להיפך, שכן עיקר טעם המצדדים לברך בקפה הוא מצד שזה בא לשרות את המאכל ולא לצמאון, והספק כי אנשים כן שותים כן לצמאון, כפי שמצוי באופן מאוד ניכר, ואם כן משמע שדבר שלא שותים אותו לצמאון אין בו ספק כלל.
רבים תלמידי חכמים שעברו על הראיות שנתתי והסיקו שאין לבן ספרד לברך על שייק פירות…כולם טועים? אתמהה… מאוד…
הרי בשייק פירות תמיד יש מים (לפחות מעט) ובדידי הווה עובדא שהוא מרווה צמאון האכילה, לכן פשוט שיש בדבר ספק ולמה לנו להעז להכניס ראשנו בבית הספק כאשר מהצד השני של המאזנים מונח הזכרת שם השם לבטלה?
אולי כבודו ישאל את ידידו שהשתתף בעריכת מהדורת תפארת של המשנ"ב…
גם אם יש מים זה לא רלוונטי, הנושא הוא מה תכלית הדבר, למה הוא מיועד, אבל נראה שמיצינו פחות או יותר והצדדים הובנו וכל אחד יעשה בזה כהוראת רבו.
לא הבנתי הלא נפסק שברכתו שהכל, א"כ איך פרי פוטר אותו, אכן במרק שמעורב מצאנו, האם זה זהה?
גם פרי מרוסק שהשתנתה צורתו אם בדיעבד בירך עליו העץ יצא.
השאר תגובה