שאלה:
שלום כבוד הרב. שאלתי היא יותר מוסרית לצורך העניין.
אני בעל תשובה. חזרתי בתשובה בגרמניה. אחרי שהתחלתי לעסוק בתורה ומצוות נתקלתי בבעיה רצינית כמו כל בעל תשובה והיא החברה החילונית מסביב הבנוייה כחלק מההורים וקרובי המשפחה. אני שומע הרבה דעות שונות ומשונות מהם וכאשר אתה רואה את הדרך הנכונה אינך יכול להיות חלק מדיבורים כאלה. אני מתרחק כל הזמן מסביבה כזאת אם אין הכרח עבורי להיות חלק מזה בנסיבות כל שהם. מצד שני מפריע לי שאין לי אתם קשר חם. גם הם כמובן מתרחקים מכל סוג של אחריות למעשים נכונים המורים להם דפוס התנהגות שמגביל את חייהם. איך להגיע אתם למכנה משותף מבלי לפגוע בקשר ומצד שני לא לוותר על עקרונות התורה עבור קשר זה? כאשר הם לא מוכנים לשמוע אודות האמת אני מוצא את עצמי במצב שאני מבוטל למה שהם מדברים כיוון שאני חושש להגיד משהו שהם לא יקבלו ואז יצא מזה בזיון לתורה . בתודה.
תשובה:
שלום וברכה ידידי, ראשית, ברכותי להצלחה מרבה בדרך החדשה!
למעשה לא הבנתי כל כך את הבעיה. מדוע צריך לדבר על נושאים השנויים במחלוקת? יש יחסי משפחה, נושאים שקשורים לבית לחיים המשותפים, לעבודה ובכלל, למה צריך להתווכח כל הזמן בנושאי השקפה? ואם קורה שמדברים לא קרה שום דבר, ניתן לסגת ולומר: טעות… אין טעם לדבר על נושאים שנויים במחלוקת, ולחזור לשיח נעים אחר. אין צורך לנתק קשרי משפחה.
תצליח מאוד.
אשריך !! מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים עומדין.
תודה על תגובתכם כבוד הרב ושלומי. ישנו נושא שלרוב מופיע בשיחה אתם והוא עניין הפרנסה. אנחנו כאנשים דתיים מסתכלים על זה כדבר נצרך לצורך ניהול החיים והם מסתכלים על פרנסה כדבר עיקרי שצריך להרבות בו עד אין סוף. פה מתחילות השאלות מי אתה ומה אתה. לנסות להסביר להם שיש נשמה בתוך גוף זה לשרוף את היום. הם כאילו הרוב ואני המיעוט בעניין זה. גם אם אתה מספר לאחד מהם את האמת אודות חייך זה גולש מהר לשאר הגורמים. הרי אין להם הלכות הוצאת שם רע ורכילות וכו.. כל אחד מעביר הלאה את המידע המעוות שהוא הבין. איך עוקפים את הפינות האלה?
אם אתה לא רואה תועלת בשיחה זו, אתה יכול לסתום פיות מאוד בקלות: נניח אדם שואל אותך, מה אתה עושה כל היום, אם אתה עובד רק חצי יום? [אתה מיד נכנס ללחץ, איך אני מסביר לו שחשוב ללמוד גמרא…] תענה: אני מנגן מצייר, מאוד נהנה מהחיים השקטים. הוא מסתכל עליך בתמהון, מה כל יום? כן! חיים רק פעם אחת, ואני רוצה ליהנות מהחיים ולמצות אותם… לעשות מה שחשוב לי ולא להיות עבד של אף אחד. הוא יבין את הנמשל בעצמו…
תודה אהבתי.. אבל זה מנתק.. הם חושבים שאני קוקו.. חי מהכסף של המדינה או על חשבון אחרים. אולי יש דרך לשנות מפני דרכי שלום בצורה כל שהיא? הרי מה איכפט להם באמת.. רק עניין פורמלי לדעתי…
חי על הכסף של המדינה? אתה יכול לספר לי היכן המדינה מחלקת כסף לאנשים לחיות בו? מנין השקר הזה שמדברים עליו? למה לי לא נותנים? אתה יכול לשנות מפני השלום, אבל אני לא חושב שזה טוב לך, אני שומע מהסאב טקסט של השאלה שאתה מרגיש קצת מוחלש מולם וזה נראה לי חבל ומיותר, גנבת משהו ממישהו?! תהיה גאה בזה שאתה חי חיים שאתה מאמין בהם, מה לקחת להם?!
הרב אני לא יודע בדיוק מה הנקודה בזה ואני מנסה לברר אותה אחד ולתמיד. הרגשתי היא שעד שלא יתברר להם שאתה עובד ומכניס כמו שצריך אתה פשוט מתחת לרדר. איך להיות חזק אם אתה לבד נגד מערכת שלימה.כולם עובדים ואם לא אז מחפשים עבודה. אני מחפש איזו דרך קולעת אחת ולתמיד כדי שארגיש נח מולם בדרך שלי. הנה עוד דבר: אשתי גם לא גדלה במערכת תורנית ולמרות שהיא אישה צדיקה אם מידות מאוד טובות כאשר אנחנו נפגשים אם קרובי משפחה המעמד שלי ירוד מבחינה כספית. אני מרגיש שזה מעציב אותה יותר ויותר. להרגשתי הם יתחילו לקפוץ משמחה מתי שיגיעו המשכורות מצידי והמעמד. לא איכפת לי ללכת בדרך זו אך מתי אגיע לעיקר בחיים?
אני חושב שהשאלה שאתה צריך לשאול את עצמך, כיצד יתכן שאתה בוחר במודע ללמוד תורה ולהרויח פחות כסף, מתוך אידיאל אמיתי של הבנת מה עיקר ומה טפל בחיים, ועדיין כאשר אתה פוגש אנשים שלפי השקפתך אינם יודעים מה תכלית החיים, והם חיים בשקר גמור, אתה מרגיש בפניהם רגש נחיתות וחלש, במקום להרגיש רחמים עליהם, ותחושת שמחה שאתה כן זכית לדעת את האמת. הנקודה הזו היא משהו שאתה צריך לטפל בו בינך לבין עצמך, להיות חזק עם עצמך בדרך שבחרת, להיות חזק בדעתך מול הסביבה בלי לחשוב כל כך הרבה מהם – שטועים – חושבים עלי. זה חשוב בלי קשר לאיך תסתדר בשיחה ספציפית, אלא איך אתה בונה לעצמך אישיות חזקה שאינה זקוקה כל הזמן לאישור הסביבה, אני מניח שזו נקודה שעשויה להעיק עליך בהרבה הזדמנויות ולאו דוקא בתחום הדת.
כן. מסכים הרב. חשבתי על מה שאמרת הרבה בשבת. נראה לי שזאת בדיוק הנקודה שפספסתי. הייתה לי פעם שיחה אם איזה מפקד צבא – שולט בכל מגווני המידע הקיימים לדעתי. הוא לא שומר תורה ומצוות אבל לעומת הידע שלו הרגשתי את עצמי נמלה ושתקתי לאורך כל השיחה. זו באמת זכות עצומה בלתי מוסברת שבחרו בך לעבוד את הבורא. למה זכיתי לזה אני עדיין לא מצליח להבין. אולי אני פשוט לא מרגיש ראוי לזה לעומת סוג של אותם האנשים כמו המפקד הזה ולכן כל הקושיות.
מאוד חשוב לחזק את עצמך מבפנים, ואפשר גם להסתייע בענין זה בדמיון מודרך קאוצינג, יש גם באוירה תורנית. בהצלחה
השאר תגובה