פדיון כפרות עכשיו

ירושת הארץ

שאלה:

שלום כבוד הרב,
בשבת שהייתה הופיע בפרשה הפסוק: "וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא־תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים ז,ב)
איך הפסוק מסתדר עם האמונה שאנחנו עם רודף שלום השואף להגיע לשלום עם העמים סביבנו?
בתודה רבה מראש! :)

תשובה:

שלום וברכה

ארץ ישראל מסורה לעם ישראל, וכחלק מהחובה לכבוש את הארץ וליישב אותה, ולאחר החיוב ללחום בשבעת עמי כנען שהיו בה ועבדו עבודה זרה, נצטוינו שלא לכרות עמהם ברית, אלא לכובשם ולנחול את הארץ כולה. חיוב זה אינו נוהג בזמנינו שאין לנו מלך וסנהדרין ואין כל עם ישראל עליה, אבל הוא נהג בזמן כיבוש הארץ בימי יהושע וישוב וינהג לעתיד לבוא עם ביאת המשיח. עם ישראל דורש שלום עם כל עם אחר [ראה פרשת כי תצא], אבל לא עם עמי כנען היושבים בנחלתנו המיועדת לנו מששת ימי בראשית ויש בה קדושה ותכלית מיוחדת לכך שתהיה מיושבת על ידי עם ישראל בדוקא.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. יהושע שלח אגרות לכל מלכי כנען לא במספר, עם 3 אופציות א לשלום, ב לעזוב הארץ ג למלחמה. כולם בחרו מלחמה. רחב כרת ברית לשלום והצטרפה לעם ישראל, ויצא ממנה חלקיה הנביא ובנו ירמיהו ותלמידו ברוך בן נריהו ויחזאל הנביא ושלים בן תקוה ועוד הרבה. כל זה האופציות היו להם עד שעברו ישראל את הירדן. אבל משעברו את הירדן לא תכרות להם ברית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל