פדיון כפרות עכשיו

האם מותר לספרדיה ללכת עם פאה נכרית?

שאלה:

שלום וברכה אני ספרדיה ושמה פאה כבר מאז תחילת הנישואים אם אשים כיסוי ראש הכנס לדיכאון ולא יוכל להסתכל על עצמי (בעלי אוהב פאה יותר ממטפחת) האם יש לי התר להשים פאה?

תשובה:

יש פוסקים ספרדים רבים המתירים פאה נכרית, ואין כל בעיה לאשה ספרדיה לסמוך על הפוסקים המתירים זאת. כמובן משפחה שנוהגים בכל דבר כדעת הגר"ע יוסף זצ"ל וקיבלו אותו כרבם, מן הראוי שינהגו כך גם בענין זה.

ערב טוב.

מקורות:

ראי כאן בהרחבה.

הצטרף לדיון

10 תגובות

  1. אין לי כוונה לפתוח את נושא הפאה נוכרית,אבל רק אציין כי כל כך הרבה משפחות קיבלו על עצמם את פסיקת הגר"ע עד כי אין לי ספק שזה הרוב הגדול של בני ספרד כיום.

  2. לעניות דעתי זה בכלל לא קשור לספרדי ואשכנזי, אם זה מותר זה מותר גם לאשכנזים וגם לספרדים ואם זה אסור זה אסור לכולם, זה לא איזה נידון שתלוי במחלוקת שו"ע ורמא.
    בכל מקרה מה שנוהגים לשייך את דין איסור הפאה לרב עובדיה כאילו שהוא אסר זאת, זאת טעות מוחלטת.
    הרב עובדיה אמר זאת במפורש בשיעור שלו,ואני שמעתי מילה במילה שהסיבה שהוא לא מתיר זה משום שרוב ככל הפוסקים האחרונים אסרו זאת, ואיך יחלוק עליהם.ע"כ.
    ואותם פוסקים מהדור שלנו שמתירים את הפאה, באמת שאני הקטן מאוד מעולם לא זכיתי להבין על מה הם סומכים, מ"מ זה המצב כבר הרבה מאוד שנים ובפרט בציבור החרדי וכל אחד והרב שהוא עושה לו.

  3. רבים פוסקים המתירים, ולגבי שאלתך על מה הם סומכים, ולמה להכנס למחלוקת וכו', אסביר בכמה מילים קצרות: גם לדעת האוסרים פאה נכרית, האיסור אינו משום "דת משה" אלא משום "דת יהודית". ההגדרהש ל האסיורים הנכללים בדת יהודית, הם שכל דבר שדרך נשות ישראל הצנועות להמנע ממנו, אסור משום דת יהודית. כך שגם אם בזמנים עברו נשות ישראל הלכו במטפחת שעליה רדיד גדול וכו', ואז כל אשה שנהגה אחרת, והלכה עם מטפחת בלא רדיד או עם פאה נכרית [אין הבדל עקרוני בענין זה…] עברה על דת יהודית, אחרי שהיום כבר התקבל בקרב נשות ישראל הכשרות ללכת עם פאה נכרית [לא צריך שכול תנהגנה כך, מספיק שזו הנהגה רווחת אצל בני תורה] זה כבר לא דת יהודית. דת יהודית משתנה לפי המנהג. ממילא גם מי שאסר בדורות קודמים, יודה שזה מותר בזמנינו!

  4. אני מבין את נושא "הדת יהודית" אבל כבודו לא יוכל להתעלם מפן נוסף חשוב מאוד בפוסקים האוסרים את הפאות (שאכן רבו האוסרים על המתירים כמו שציין המגיב), הרי הפיאות שהותרו לדעת המתרים הן פיאות צנועות וקצרות ולא פאות ארוכות וגולשות המושכות את העין, בזה יש בעיה של צניעות, ועיננו הרואות הרבה נשים שהולכות עם פיאות גולשות ומושכות את העין יותר מהשיער הטבעי שלה ופעמים שזה גורם להרהורי עבירה שאינם יגרמו אם אישה תלך עם מטפחת צנועה שאז לא רואים שיער והדימיון אינו משתולל לכיוונים בישין..
    ואכמ"ל, ולא רציתי לפתוח את הנושא כלל, אבל לא אוכל שלא לציין את הפן הזה של הצניעות.
    בשורה תחתונה גם למתירים פאות נוכריות – יש פיאות ויש פיאות…

  5. אין ספק בזה כלל, יש ללכת עם פאה צנועה כדרך נשות בני תורה. רק זה לא קשור כלל לדברי האוסרים שלא עסקו כלל בענין זה. זה נכון לגבי כל בגד שיש לאשה, וכל ענין האיפור וכו', יש ללכת בצניעות ובעדינות.

  6. קיימא לן מה שאסרו חכמים משום מראית עין אסרו גם בחדרי חדרים, לא פלוג רבנן.
    ויש לתת בזה טעם פשוט, דאם יבואו לחלק אין לדבר סוף משום דאי אפשר לצמצמם.
    ולכאורה אותו הדבר גבי הפאה, אם מלאך ליבך לאסור לא צנוע על כרחך תאסור אף את הצנוע, משום דמי יכול לקבוע מה פחות צנוע ומה יותר צנוע? תורה לא נתנה למלאכי השרת.
    ורק לשמוע את אותם נשים מתווכחות ביניהם "שיער חלק יותר צנוע ממתולתל" והשניה "לא, מה פתאום שיער חלק זה מושך" וההיא "לא, הכל תלוי באורך"
    מוכיח כמה שההלכה רופפת בידינו וכמה שהדבר הוא שגוי.
    ולא לשכוח את הרבי מצאנז שהיה חסיד וקדוש עליון שצווח ואמר שהפאות הללו הם מלבושי גויים, ויש בזה איסור בחוקותיהם לא תלכו.
    והרב אברהם תאומים שכתב שיש בזה איסור דאורייתא משום דין של לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
    והמהר"י קולון שאותן ששמות פאה יש בזה פריצות וחציפות.

    ומ"מ עינינו הרואות שכיום נשים עם פאה זה הרבה הרבה יותר מושך ואכן גובל בפריצות.
    מה שהתירו אותם פוסקים דאז אינני יודע אם בכלל אפשר לקרוא לזה פאה, זה שיער ליפה ואפילו מטאטא נראה יותר טוב.
    אלא שקצת קשה על המתרים דאין חכם אלא הרואה את הנולד, ומדוע לא צפו שכיון שאין אישה אלא לקישוט יש לחשוש משום אמדרון חלקלק. ובאמת יתכן שאותם נשמות הצדיקים השוכנים בגן עדן מתחרטים על זה שהתירו פאה, כאשר הם רואים למה זה גרם, אין כמעט דבר כזה למצוא היום פאה שהיא לא הרבה יותר יפה מהשיער הטבעי של האשה.

    ולכאורה יש קצת לדקדק בלשון הגמרא שנקטה "שיער ב-אשה ערווה" ולא "שיער של אשה" או "שער האשה"
    היינו שיער מכל מקום ערווה ואף אם הוא אינה שלה.

    ועוד דבר, דגם אם הם סומכים על הפוסקים שהתירו, למה להקל בדבר שלאוסרים הוא כל כך חמור? מדוע לא לחשוש? הרי להיתר מכירה לא סומכים על אף שהכל דרבנן וקונים אוצר בין דין ומדוע כאן כן סומכים? קשיא.

  7. אני לא יודע לגזור גזירות מדעתי, והדברים שלך נכונים בכל בגד [והבגדים היום גם שונים מאוד משל אמותינו] אז אולי נגזור על נשים לא ללבוש בכלל שמלות או לצאת בכלל מהבית… אינני יודע מה הקשר בין דבריך לפאות בדוקא.

  8. נאמרו כאן הרבה טענות ע"י המגיבים, וברשות הרב המשיב שליט"א, אענה בקצרה ואחזק דבריו המאירים.

    א. גם משפחה שקיבלה את דעת הגר"ע יוסף בכל דבר, יכולה בנושא זה ללכת אחר פוסקים אחרים. בפרט שמדובר באיסור דרבנן (אליבא ד99 אחוז מהפוסקים האוסרים) והלך אחר המיקל.

    ומה ששנינו "עשה לך רב" מדובר בדין אחד, שאי אפשר ללכת פעם כרב זה ופעם כרב אחר (ראו בגמ' עירובין ו', ראש השנה י"ד ורש"י שם).

    ב. גם הגר"ע יוסף עצמו היקל במקרה כזה שהאשה בדיכאון ללא פאה, ראו מעיין אומר חלק י"ב. וממילא גם אליבא דשיטתו יש להקל לאשה השואלת. וזה לשון הגר"ע שם: "שאלה: בחור מישיבת חזון עובדיה שנשא אשה, ואשתו כבר שנתיים הולכת עם מטפחת. כעת קשה לה והיא בדכאון מזה. גרים בעיר בני ברק, ויש גם לחץ של המשפחה. תשובה: "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, מה אתה רוצה, שתשתגע?" (פרק ב' שאלה ט/יב, עמ' קנ"ו).

    ג. הפוסקים המתירים (למעלה ממאה ושלושים פוסקים) ברובם לא נקטו גדרים והסתייגויות לפאה המותרת. אלה שכן דיברו בזה, כתבו שאי אפשר לקבוע בזה כללים, אלא שאסור שהפאה תהיה חריגה ובולטת ממה שנהוג באותו מקום. והורה הגרש"ז אויערבאך (ראו ספר ועלהו לא יבול חלק ג' עמ' ע' ואילך) שגם פאה שהיתה אסורה משום שהיתה חריגה באורכה או בנפחה או בצורתה, אם התפשט המנהג ונשים רבות לובשות אותה, הפכה שוב למותרת, וכן על זה הדרך, כי אין סיבה לאוסרה.

    ד. השיער עצמו, אין בו שום בעיה הלכתית כשם שאין בעיה לרווקות, ולא חילקו חז"ל או הראשונים בין שיער יפה לשיער מכוער אלא בין שיער הרגיל להתכסות לבין שיער שאינו רגיל להתכסות (ראו בדברי כל הראשונים – כעשרה ראשונים – במסכת ברכות כ"ד). לכן לא יועילו דיבורים על יופי השיער, והרהור, וכיו"ב, כי כל ההרהור הוא רק מחמת האיסור, שמפרסמים שיש בזה איסור חמור, ותו לא. אבל מבחינת המציאות, הרי זה שיער שרגיל להיות גלוי.

    ה. הרבי מצאנז (הדברי חיים) שצווח בזה, היה בזמנו ובמקומו שהיה זה בגדר פרצה, אצל נשים בודדות. אבל משפשט המנהג בישראל, גם נכדיו הקלו בזה, והאדמו"ר מצאנז קלויזנבורג "העניק שי כספי מיוחד, חמישים דולר במזומנים, לכל כלה שתיאות לכסות ראשה בפאה נכרית" (ספר 'עמוד האש'). ממילא אין שום קשר לימינו.

    גם לא שייך לומר שהפאות הן מלבושי גויים כאשר הנשים היחידות בעולם שלובשות פאה באורח קבע הן הנשים החרדיות, וגם בעולם כולו ידוע שאשה עם פאה היא אשה יהודיה וכך אנטישמים מזהים יהודיות ברחוב.

    ו. הרב אברהם תאומים לא נקט שיש בזה איסור דאורייתא, אלא "בדרך אפשר", והעיר על עצמו מיד שזה נגד פירוש רש"י בכתובות דף ע"ב, שנקט שזו גזירת הכתוב.

    ומהר"י קולון בכלל לא דיבר על פאה נכרית, הוא דיבר באופן עקרוני על "בחוקותיהם", חבל שמעתיקים מיביע אומר ואפילו לא שמים לב מה מעתיקים.

    ז. טעות נפוצה היא לחשוב שהפוסקים בדורות הקודמים התירו "שיער ליפא שמטאטא נראה יותר טוב". עיון קל בדברי הפוסקים יוכיח להיפך, עוד לפני 500 שנה כתבו הפוסקים שהפאה נראית כשיער ממש, ללא שום הבדל עבור הרואה, ועשויה משיער טבעי וכתכשיט לאשה.

    ח. עזות וחציפות שאין כדוגמתה היא לכתוב ש"אותם הפוסקים המתירים מתחרטים בגן עדן". ואכמ"ל. והפאה מאוד מועילה עבור הגבר שיסתכל על אשתו ולא על אחרות, כאשר בימינו רוב הנשים מתהלכות ללא כיסוי (כל הגויות והחילוניות) ואצל החרדים רוב הנשים עם פאות, וממילא המחמיר על עצמו ועל אשתו, בא לידי קולא גדולה וד"ל.

    ט. אדרבה יש לשאול על הפוסקים האוסרים כיום, מה ראו להקל ב'שתי אצבעות' גילוי שיער ראשה שלרוב ככל הפוסקים הוא אסור באיסור חמור, ומה ראו להקל בהיתר מכירה, ועוד הרבה קולות, ודוקא בזה להחמיר, שלרוב הפוסקים אינו אלא איסור דרבנן, ויתירה מכך – אפילו גילוי הראש עצמו יש הסוברים שהוא מדרבנן! ראו תרומת הדשן סימן רמ"ב בדעת הרמב"ם, הגאון רבי יוסף משאש בספרו שו"ת מים חיים, הגאון רבי יוסף ניסים בורלא זצ"ל בספרו "וישב יוסף" (יורה דעה סי' ב'), הגאון רבי אברהם רומנו זצ"ל, רב העיר סרייבו שבבוסניה, בספרו "אברהם אברהם" (ח"ב, פרשת נשא), הגאון רבי אשר גרוניס זצ"ל, רב בפולין ואנגליה, בספרו "פרי אשר" (סי' י"ב, עמ' ק"א) ועוד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל