לתרומות לחץ כאן

נחם בברכת המזון למי שאינו מתענה

שאלה:

האם אומרים נחם בברה"מ

תשובה:

ראה במשנה ברורה בסי' תקנז ס"ק ה המחלוקת שיש בענין זה, ועל כן הוראת הגרי"ש אלישיב היתה שלא לומר, אלא בהרחמן שבסוף הברכה.

מקורות:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנז: בתשעה באב אומר בבונה ירושלים: נחם ה' אלהינו את אבלי ציון וכו', ועננו בשומע תפלה; ואם לא אמר לא זה ולא זה, אין מחזירין אותו. הגה: והמנהג פשוט שאין אומרים נחם רק בתפלת מנחה של תשעה באב, לפי שאז הציתו במקדש אש ולכן מתפללים אז על הנחמה (רוקח ואבודרהם). מי שאכל בת"ב, יאמר נחם בברכת המזון (מהרי"ל).

שערי תשובה סימן תקנז: [א] נחם. עבה"ט וכתב בר"י בתשובות כנה"ג חלק ב' פקפק ע"ז דלא דמי ליוה"כ כו' ובשבולי הלק"ט כתב דבין בט"ב ובין ביה"כ האוכל אינו מזכיר מעין המאורע ע"ש ובס' בית יהודה חלק ב' הסכים לדברי רמ"א שיאמר נחם בבהמ"ז אף מי שנהג שלא לאומרו כ"א במנחה ע"ש, ועיין בא"ר שדעתו נוטה שלא לאומרו בבהמ"ז דגם ביוה"כ ס"ל להט"ז ומג"א דעיקר שאין לאומרו עיין שם:

משנה ברורה סימן תקנז ס"ק ה: בברכת המזון – בבונה ירושלים ואף שבתפלה לא נהגו לאומרו רק במנחה מ"מ בבהמ"ז דליכא מנחה יש לאומרו. ועיין בשע"ת בשם איזו אחרונים שמפקפקים על פסק זה וכן בביאור הגר"א משמע שדעתו נוטה שלא לאמר כי לא קבעוה רק בתפלה ומיהו לכו"ע אם לא אמרו אין מחזירין אותו:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל