שאלה:
שלום רב, האם אפשר בשבת לעשות בריכה לילדים קטנים בבגדי ים, בריכה קטנה כמו 1,5מ עם מים בגובע נמוך כמו 20 ס״מ
תשובה:
אין לעשות זאת, בגלל המנהג שלא לרחוץ בשבת ובגלל החשש מסחיטת הבגדים.
נסדר את הכללים בבריכת שחייה בכלל ומכאן נמד גם לבריכה הקטנה הזו שבבית.
בבריכה שאין לה שפה הדבר אסור מדינא לכולי עלמא כמבואר בשולחן ערוך סי’ של”ט סעיף ב’ שחכמים גזרו שלא ישוט אדם בנהר גזירה שמא יעשה חבית של שייטין, וכל בריכה שיש לה שפה דומה לנהר מפני שהמים יוצאים ונמשכים בחצר. ואף בבריכה שיש לה שפה אסור לשחות בבריכה מכמה טעמים, גם מצד איסור סוחט שפסק המשנה ברורה שאין לטבול אפילו במקוה אם לא לצורך תוספת קדושה, וכן אסור לרחוץ כל גופו אפילו בצונן בשבת כמו שפסק המשנה ברורה בסי’ שכ”ו ס”ק כ”א בשם התרומת הדשן, ועי’ גם באגרות משה חלק ד’ או”ח סימן ע”ה שכתב שהתרומת הדשן אוסר רק בהכנסת כל הגוף למים צוננים, ובבריכה אף לדבריו אסור. וכן יש לחשוש בזה לסחיטת הבגד ועוד. אמנם בילקוט יוסף סי’ ש”א סעיף ט’ (שבת חלק ב’ עמוד י-יד) האריך להוכיח שדבר זה מותר מדינא למנהג הספרדים, אך כתב שם בהערה בסוף הדברים שהורה לו אביו שלהלכה למעשה יש להורות שלא לרחוץ בבריכה בשבת.
בנוסף יש להדגיש כמה פרטים כלליים בענין רחיצה בשבת: ראשית, גם ברחיצה המותרת בשבת (כמבואר בהמשך) יש ליזהר מסחיטת שערות הגוף כאשר הם מלאים במים, וכן יש ליזהר מסחיטת המגבת בזמן הניגוב לאחר הרחיצה.
לענין רחיצה במים חמים: אם המים התחממו בשבת עצמה באיסור אסור להתרחץ בהם כלל, וכן מים שהתחממו בהיתר על ידי נכרי או על ידי קירוב המים לאש וכדו’.
אם המים התחממו מערב שבת, אין להתקלח בהם את כל הגוף ביחד אך יכול לרחוץ איברים מסויימים כל אחד בפני עצמו (בתנאי שבסופו של דבר לא ירחוץ את כל הגוף).
מים שהתחממו באמצעות דוד שמש: לדעת הרבה פוסקים אסור להשתמש בהם כלל בשבת, ויש המתירים במקום צורך (ובפרט לצורך תינוק) להשתמש במים אלו בשבת.
לענין רחיצה במים קרים: לכתחילה אין לרחוץ אף במים אלו בשבת כיון שיש לחשוש שיבוא לסחוט את השער, אך במקום צורך כגון בימים החמים או שיש טינוף על גופו ניתן להתקלח במים צוננים אף את כל גופו, וניתן להשתמש אף בסבון נוזלי (בלבד!) לצורך ניקוי הגוף ובלי ספוג.
במים פושרים שחומם פחות מ38 מעלות שהתחממו מערב שבת מותר להתקלח גם את כל הגוף במקום הצורך בתנאים דלעיל.
מקורות:
לענין רחיצה בחמין ראה בשולחן ערוך סי’ שכ”ו ברמ”א ובמ”ב שם סק”ו.
לענין מים פושרים ראה במקורות שכתבנו כאן.
לענין מים שהוחמו בדוד שמש ניתן לראות מאמר ארוך שפורסם בענין זה כאן, וכאשר סוגר את ברז המים הקרים הנכנסים לדוד מערב שבת השימוש קל יותר.
לענין מים צוננים ראה בשמירת שבת כהלכתה פרק י”ד סעיף י”א במקורות שהביא בדין זה.
תודה רבה,
אני הסתכלתי בחלק מהמקורות ויש לי עוד שאלה:
א. לגבי סחיטת סער: בשש״כ שם בפרק י״ד בסייף כ׳ כתוב שמותר לנגב שערות משמע שגם אם שער נרטב – מותר אם זהירות ש הור מסביר בסייף כ׳, ובמקרה שלנו בגלל שמים מאוד נמוכים מים כמעת ולא מגיעים עד השער של ילד, וגם כי שער נרטב אנחנו לא מנגבים אותו.
ב. לגבי סחיטת בגד: שם בסייף י״ח כתוב שבשעת רחיצת ילד מותר אפילו להניח מגבת נקיה תחתיו בשעת הרחיצה ( נקיה – בגלל חשש כיבוס), יכול להיות שבגד מיועד לברכה יותר קל במקרה הזה?
ג. לגבי סייף י״א רחיצה שער וכל הגוף: בגלל שמים מאוד נמוכים אצל ילדים נרטב רק חלק התחתון של הגוף אולי קצת יותר מעל הבטן
ד. לגבי בריכה, שם בשש״כ בסייף י״ב כתוב איסור לשחות בבריכה ובים ועף להתרחץ, ואני הבנתי מזה שבריכה כזות שאפשר לשחות ולהתרחץ בה שם – אסור אבל בריכה קטנה של ילדים – אין לה שם בריכה כלל, שאיא אפשר שם לו להתרחץ ולו לשחות, אלא יותר דומה לסייף י״ח שם כרוחץ ילד, ואף יותר קל…
האם רב יוכל לענות על דברים שמצאתי בספר שש״כ? יכול להיות שהבנתי לא נכון, אז אשמח לדעת איפה טעיתי – תודה
לכתחילה חוששים שמא יסחט את השיער, לענין חשש זה שמקילים בו אגב לענין טבילה וכדומה, זה לא משנה ההחלטה שלך לא לנגב.
להניח מגבת נקייה כאשר מתנגבים זה דבר אחד ולהספיג ממש מים בבגד כמו בגד ים זה משהו אחר.
קשה לי לחלק בין הבריכות ולכן למעשה מנהג העולם שכל זה בכלל רחיצה שנהגו בה איסור.
השאר תגובה