שאלה:
למה לא מברכים על הבשמים בליל ת"ב יחד עם ברכת הנר ובמה א"כ משיבים את הנפש
תשובה:
עצם השבת הנפש היא תענוג שנמנעים ממנו בתשעה באב.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנו: סעיף א: ליל ת"ב שחל באחד בשבת, כשרואה הנר אומר: בורא מאורי האש; ואין מברך על הבשמים. ובליל מוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס, ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.
שער הציון סימן תקנו ס"ק א: מלשון ט"ז משמע דסבירא לה דאין להריח בבשמים בתשעה באב משום תענוג, וממגן אברהם משמע דסבירא לה דדוקא במוצאי שבת אסור משום דהוי תענוג להשיב נפש יתירה, ומהגר"א משמע דסבירא לה כהט"ז, ועיין בשערי תשובה:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנט סעיף ז: אם יש תינוק למול, מלין אותו אחר שגומרים הקינות; ויש ממתינין למולו עד אחר חצות, ומברכים ברכת המילה בלא בשמים (והמנהג כסברא ראשונה). ואם היולדת מצויה במקום המילה, יברך על הכוס ותשתה ממנו היולדת; והוא שתשמע הברכה ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס; ואם אינה שם, יברך על הכוס ויטעים לתינוקות.
