שאלה:
שלום כבוד הרב,
הפסקתי לתקופה את הטיפול הפסיכולוגי. כרגע זה קשה לבעלי וגם אני מרגישה שצריכה קצת הפסקה מהטיפול.
בעלי ביקש ממני שבכל ספק אפנה אליו והוא יחליט אם יש חשש וצריך לפנות לרב או שאין חשש.
כך עשינו השבוע ולא שלחתי שום שאלה למרות כל הספקות אבל הלב לא רגוע . היו מס' מקרים:
1. מראה על תחונית לבנה לאחר שחששתי מדיני הרגשה או מבדיקה פנימית- לטענתו המראה טהור לחלוטין.
היומיים האחרונים מרגישה בחלק התחתון מן רעידות קטנות , לא יודעת אם זה לגמרי באיזור ובאחת הפעמים כאילו המקום נפתח.
2. כתמים על פיגמה אפורה שבעיניי הצבע הוא אפור שמשולב עם לבן , אך הלבן לא מופרד מהאפור( קשה לדעת איפה יש לבן ואיפה אפור). לדעתו זה צבע אפור ונחשב צבעוני ומה שהראיתי לו נראה לו לכלוכים ולא דם.
3. חצאית כחולה עם פסים דקים לבנים שהיו קצת כתמים חומים . לדעתו שטויות ולכלוך וגם ככה צבעוני. הסברתי לו שאם יש גם על החלק הלבן גדול מגריס יכול לאסור והוא בדק ואמר שקטן מגריס.
4. סכין גילוח שפחדתי שגילחתי בצורה שיכולה להיחשב לבדיקה פנימית וביקשתי שיבדוק שאין על הסכין דם .בהתחלה אמר : יש שם ואז הפסיק את הדיבור ואמר שיערות . פחדתי שאולי ראה משהו אחר וזה לא עזב אותי . אבל יכול להיות שסתם ניסה לצחוק איתי בזה שמושך את הדיבור. יום למחרת הגענו למסקנה שהסיכוי שהסכין נכנס פנימה הוא קלוש מאוד וטבעי שיהיה דם על סכין גילוח מפצעים, למרות שהוא אמר שלא ראה. כמה שזה טפשי החשש דווקא מזה היה גדול מאוד ופשוט לא עוזב אותי הפחד שאולי הסכין נכנס קצת פנימה.
5. ראיתי כתם על היד, קצת מעל המרפק ומהבהלה ניסיתי למחוק את זה וחששתי שאולי מיהרתי והייתי צריכה לבדוק אם זה דם או לא ומה הגודל.
אבל הסתכלתי מקודם על תחתונית ולא ראיתי שום כתם דם .
כתמול לא אני הסתכלתי אלא בעלי הסתכל פעם אחת כשביקשתי ואמר שיש מראה טהור.
אני יודעת שזה נראה שכל היום אני ובעלי סביב הנושא אך זה לא כך . כל המחשבות הם אצלי לאורך היום אבל בעלי שומע את הספקות, עונה ובדרך כלל עוברים הלאה . אצלי זה פשוט ממשיך לשבת על הלב .
במהלך כל השבוע חששתי שאולי אסרתי את עצמי בדיבור. כמו במקרה שהיה עם החצאית שאמר שזה צבעוני ואמרתי לו שיש פסים לבנים שזה לא לגמרי צבעוני( כאילו פסלתי את דבריו) או במקרים אחרים שאמרתי לו שיתייחס ברצינות למה שאני אומרת כי זה במקום לשלוח לרב או שביקשתי שיקרא מה זה המושג נאמנות האישה כדי שהוא ידע לומר לי אם אסרתי את עצמי בדיבור או לא .
מצטערת על אורך השאלה אבל רוצה לוודא אם זה בסדר בכלל שאנחנו מגיעים להחלטות לבד . בעלי אומר שמעדיף שאשאל אותו ושזה לא משגע אותו.
אני חושבת שאם היה לי חשש ממש אמיתי לא הייתי מסתמכת עליו וכן שואלת רב . השאלה :
1.האם עליי לחשוש ממשהו ממה שרשמתי או מסוגיית נאמנות האישה?
2. אם מעלה ספק ורק לאחר זמן או אפילו יום מסבירה למה שאלתי . זה בסדר או שהסיבה צריכה להיות בסמוך להעלאת הספק ?למרות שהוא כבר יודע ששואלת בגלל ה ocd .
מתנצלת על אורך השאלה ואולי על שאלות שחוזרות על עצמן .
אני הרבה פעמים מנסה לא לשלוח שאלה ולהסתכל על תשובות קודמות .
אשמח אם השאלה לא תעלה לאתר .
תודה רבה מראש על הסבלנות, המענה וההכוונה .
תשובה:
כל זה כלום ממש ואין צורך לחשוש, ואני לא בטוח שטוב שאת לא מטפלת.
בשורות טובות.
תודה לרב !
אני יודעת שכנראה כן אחזור לטפל ושזה עניין של זמן .
כרגע מרגישה בירידה ומקווה ששבוע הבא יהיה לי יותר נחת .
רציתי לשאול
ראיתי בזוית העין כתם על האצבע ומיד שטפתי אותה בלי להתמקד. לא ראיתי בודאות כתם או דם .. ובדקתי פעמיים לראות אם יש כתמים ולא ראיתי . ראיתי רק כתמים על תחתון כחול שאולי לא ירדו גם אחרי כביסה כי על התחתונית הסתכלתי פעמיים היום ולא ראיתי.
לחשוש ?
לפעמים יש לי ספק אם ראיתי כתם על הגוף או בגד, מצעים וכו ונכנסת ללחץ שאולי זה דם . כל הזמן מדמיינת שרואה דם אז לפעמים פשוט מתעלמת אם לא רואה בודאות ולא חוזרת להסתכל כי יודעת שלרוב זה סתם דמיונות ואם אחזור להסתכל אכנס לעוד ספקות .
זה בסדר שלא חוזרת להסתכל אם לא רואה בודאות ?
לא לחשוש ולא להסתכל, בשורות טובות.
השאר תגובה