לתרומות לחץ כאן

יאוש שלא מדעת במציאת כסף קטן

שאלה:

שלום רב
שמעתי שאומרים בשם החזון איש שכיוון שאדם מתייאש מכסף שאין בו סימן א"כ זה מותר אפי' אם לא יודעים שהתייאש מדין הפקר בי"ד
רציתי לדעת אם זה נכון ואם כאן אז מה המקור

תשובה:

שלום וברכה,

ידוע בשם החזו"א שכסף קטן שכיום המאבד לא יודע על איבוד הכסף, מותר למוצא לזכות בו, מאחר וחכמים קבעו שבכסף יש ייאוש מיד, משום שאדם עשוי למשמש בכיסו. דברי החזו"א הם מפי השמועה. ומנגד קיים שמועה בשם מרן הרב אלישיב שסובר שכסף קטן שהמאבד לא מבחין, ואין אדם ממשמש בכיסו בכל שעה, יש לחוש בו משום ייאוש שלא מדעת. ולענ"ד אין מחלקות בין החזו"א לגרי"ש אלישיב, החזו"א דיבר על סכום שאדם יבחין כשימשמש בכיסו אלא שלא מקובל למשמש וע"ז אמר החזו"א שחכמים קבעו שניתן לזכות בכסף. ואילו הגרי"ש דיבר על כסף קטן שאדם לא ירגיש לעולם שאבד ממנו, כגון אדם שאיבד שקל או שניים יתכן מאוד ולא יידע גם אחרי שימשמש בכיסו, וע"ז סובר הגרי"ש שאין ע"ז דין ייאוש.

הפתחי חושן (אבידה פרק ב הערה כג) כתב את הדברים מעצמו וז"ל: ושמעתי שיש מפקפקים בזמננו בעצם הכלל שאדם עשוי למשמש בכיסו ומרגיש בנפילה, שבדרך כלל אין אדם יודע כמה כסף יש בכיסו, ובפרט בסכומים קטנים, וממילא אף אם ממשמש אינו יודע שנפל ממנו, וחזר לדין יאוש שלא מדעת. ומ"מ נראה שאין לחוש לכך, שכיון שחז"ל סתמו ואמרו מעות מפוזרין הרי אלו שלו, אף על פי שמסתבר שגם בזמנם לא היה אדם מרגיש בחסרון פרוטה, ולא חילקו בכך, מסתבר שכלל זה בתוקף כל זמן שלא יתברר ההיפך, ועוד שבלא"ה דעת כמה פוסקים להקל בדין יאוש שלא מדעת שיכול להשתמש באבידה (עי' להלן סעיף יד), ואה"נ אם יבא הבעלים ויתברר שלא ידע בחסרונו ולא נתייאש יהא חייב להחזיר לו, וכמ"ש לעיל.

בהצלחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל