לתרומות לחץ כאן

הערה ברמ״א

שאלה:

שלחן ערוך אורח חיים תקנא – ח:
נשי דנהיגי דלא לְמִשְׁתֵּי (פירוש, לסדר ולערוך החוטין שהולכין לאורכו של בגד. והוא מלשון "או בשתי או בערב") עמרא מדעייל אב, מנהגא.

רמ״א:
(ונוהגין שלא לקדש החודש (דהיינו הלבנה) עד אחר ט' באב) (מהרי"ל ודעת עצמו)

לכאורה דינא דקידוש לבנה אין לה שום שייכות להא דנשי נהיגי לא למשתי וא״כ קשה מדוע כתב הרמ״א דין זה כאן וצ״ע.

תשובה:

אכן תמוה, יישר כח.

אני אולי הייתי מנסה לישב, (אבל זה בגדר פילפול בעלמא, ואינני יודע פשט גמור בדברים) שיש שייכות מאוד גדולה בין נשים לראש חודש, והבאתי לכך מן המקורות הרבה שנכתב על זה במפרשים. בטור כתוב שנשים נוהגות שלא לעשות עבודה בראש חודש ומשוםן שלא רצו לתת את הנזמים שלהם לבעלים בחטא העגל נתן להם שכר זה, ועי' בבית יוסף [הבאנו דבריו במקורות] שפי' את האופן שנלקח מהגברים וניתן לנשים. ויש לזה שנשים בטלות ממלאכה בראש חודש עוד פי' שם בד"מ מביא משום שבכל חודש האישה מתחדשת וחוזרת לבעלה. והפרישה כותב שלעתיד יבוא יחזרו הנשים לנעורות שלהם כמו יוכבד. ובכל מקרה רואים שיש קשר מיוחד בין הנשים לענין ראש חודש וידו משום שהאישה נמשלת ללבנה שיש לה מחזור של חסר ומלא וגם עם ישראל נמשל ללבנה והדברים ידועים. ומכך אפשר ליישב דברי הרמ"א שבסיף שעוסק במנהג של הנשים בתפירה שעוסק בהלכות הנשים הביא את דין קידוש לבנה שגם הוא שייך לענין זה שהאישה נמשלה ללבנה וראש חודש שהוא זמן מילוי הלבנה הוא יום שיש בו דינים מיוחדים לאישה.

מקורות:

טור אורח חיים הלכות ראש חודש סימן תיז: הלכות ראש חודש: גרסינן בפרק אין נערכין ר"ח אינו אסור בעשיית מלאכה ואיתא נמי בפרק קמא דמ"ק ר"ח יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה והא דאיתא במגילה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו של מועד אלמא שאסור בעשיית מלאכה דקאמר מפני שאין בו ביטול מלאכה אם ישהו בב"ה תקנו להוסיף אחד ולקרות ד' בתורה ההיא לנשים קאמר מפני שהנשים בטלות בו ממלאכה וה"נ איתא בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למיעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא ואיתא בפרק מ"ד מפרקי דר' אליעזר לפי שלא רצו נשים ליתן נזמיהן לבעליהן במעשה העגל לכך נתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן שיהו משמרות ר"ח יותר מהאנשים ושמעתי מאחי הר"י טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד אבות פסח כנגד אברהם דכתיב (בראשית יח) לושי ועשי עוגות ופסח היה שבועות כנגד יצחק שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של יצחק סוכות כנגד יעקב דכתיב (בראשית לד) ולמקנהו עשה סוכות וי"ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד י"ב שבטים וכשחטאו בעגל ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם לזכר שלא היו באותו חטא:

בית יוסף אורח חיים סימן תיז: ושמעתי מאחי ה"ר יהודה טעם לדבר וכו' וכשחטאו בעגל ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם. ואם תאמר אם כן היכי קאמר רבי אליעזר לכך נתן להם הקדוש ברוך הוא שכרן דכיון שכבר ניתנו ראשי חדשים לישראל אף על פי שכשחטאו האנשים ניטלו מהם הנשים שלא חטאו דין הוא שלא ינטלו מהם ולא מיקרי נתינת שכר מה שלא ניטלו מהם וי"ל דעדיין לא ניתנו ראשי חדשים לישראל שיהיו אסורים בעשיית מלאכה אבל היו ראויים לינתן ובשביל מעשה העגל נמנע הטוב מהם וכיון שהאשה נגררת אחר האיש וטפלה לו היה ראוי גם כן לימנע מהן כדי שלא יהא טפל חשוב מן העיקר אלא שלא רצה הקדוש ברוך הוא לקפח שכרן ונתנן לנשים ועוד יש לומר דמעיקרא ניתנו לאנשים ולא לנשים וכשחטאו בעגל ניטלו מהאנשים וניתנו לנשים והכי דייק לישנא דקאמר ניטלו מהם וניתנו לנשותיהם והשתא הוי שפיר נתינת שכר שזכו במה שלא היו ראויות קודם לכן:

דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תיז: (א) ובאור זרוע (ח"ב סי' תנד) כתב עוד טעם אחר וז"ל לפי שבכל חדש וחדש האשה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כיום החופה כשם שהלבנה מתחדשת (כך) בכל חדש (והם) [והכל] מתאוים לראותה כך האשה [כשהיא] מתחדשת בכל חדש (ל)בעלה (ו)מתאוה לה וחביבה עליו כאלו היתה חדשה ולכך הוי ראש חדש יום טוב של נשים עכ"ל:

פרישה אורח חיים סימן תיז: ושמעתי מאחי ה"ר יהודה טעם לדבר וכו'. ז"ל מורי ורבי (מהרש"ל בביאורו לטור) ואני אומר על שם שלעתיד הנשים הזקנות הצדיקות יחזרו לנעורותיהן כיוכבד על שם (תהלים קג ה) תתחדש כנשר נעורייכי ועל זה ניתנו להם ר"ח זכר לדבר וק"ל. ועיין בביאוריו לסמ"ג ריש (הלכה) [הלכות] ר"ח:

 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל