פדיון כפרות עכשיו

להרבות בפיוטים או תפילה בזמנה?

שאלה:

בשו"ע או"ח סימן תרך כל הסימן הינו סעיף א' בלבד שכותרתו "מנהג יפה לקצר בתפילת שחרית" ובלשון המחבר "טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות". לא זכיתי להבין. הב"י טרח לחבר סעיף שלם ולפסוק להלכה לקצר בתפילה? כמו"כ בהמשך יש סגנון דומה לענין מנחה (רמ"א "ואין אנו נוהגים לאמר אשרי ובא לציון לפני מנחה" ובמ"ב "כדי למהר שלא יעבור זמן מנחה" וכן בענין א"מ במנחה ס"ק יג במ"ב "ובחול אומרים אם לא שהזמן קצר וצריך למהר כדי להתפלל נעילה ביום") ונעילה ("וצריך שליח ציבור לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע נעילה וגם אין לו למשוך בתפילת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפילות כדי שיגמור קודם שקיעת החמה") בעבורי כל זה הינו תימה גדול. היתכן? לקצר בתפילה? ועוד ביום שבו כל מהותו הינה "ואני תפילה"? אתמהה! למה שלא יקדימו את תחילת התפילה? מתחילים בנץ ומספיקים מוסף בזמן. ואת מנחה לא קובעים לשעה לפני השקיעה אלא לשעתיים/שעתיים וחצי ואז גם מספיקים הכל! בנוסף לכך שיו"כ זה הרי א' מחמישה השכמות.

תשובה:

שלום וברכה

מדובר בפיוטים וכדומה שאינן מעיקר חובת התפילה, אז כמובן מי שמתפלל מוקדם הכי טוב, השו"ע רוצה רק לתת לנו את האיזון הנכון, שתדע מה עדיף על מה: עדיף לקצר בפיוטים ולהתפלל מוסף לפני שבע שעות, ולא להיפך כמו שמצוי אצל קהילות שונות שהתפילה בראש השנה מסתיימת ב5:00 אחה"צ בגלל שאומרים את כל הפיוטים, ונמצא שמתפללים שלא בזמן הראוי והנכון. מצוי מקומות שמאריכים מאוד בפסוקי דזמרה ובלימוד לפני התפילה, ומתפללים שמונה עשרה לאחר זמן תפילה, כל זה בא השו"ע ללמד אותנו שזה שגוי מבחינה הלכתית ואלו אמות מידה שאינם נכונות. מי שיכול לעשות הכל – עוד יותר טוב..

שיתקבלו התפילות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל