שאלה:
אני הלוויתי כסף לאדם שהיה במצב כלכלי קשה ואחרי תקופה קצרה פשט את הרגל ולא שילם לי. תקופה אחרי זה אשתו של הלווה עבדה תקופה מסוימת בעסק של אשתי ובסיום עבודתה אז הודעתי ללווה שאני מקזז את החוב שהוא חייב לי ממשכורתה של אשתו. הוא לא הסכים לזה כל כך, אבל לא שאלתי אותו רק הודעתי לו.
לא ביררתי אצל רב לפני כן אם מותר לי לעשות זאת. לאחר מעשה אני שואל אם עשיתי בסדר ומה אני צריך לעשות כעת?
תשובה:
שלום רב,
תורף השאלה היא האם הכסף של האישה שייך לבעלה ואם כך מותר היה לך לקזז את החוב, אולם אם הכסף אינו שייך לבעל ברור שאינך רשאי לקזז את החוב.
ההלכה היא שמעשה ידיה של האישה לבעלה, וזה ניתן לו תמורת המזונות שהוא חייב לפרנסה. יש מחלוקת ראשונים האם מעשה ידיים של האישה שנעשו ע"י עבודות שאין היא חייבת לעשותן עבור בעלה, כמו רוב העבודות של הנשים בזמנינו (לא טווה בצמר וכד') אם הם גם שייכים לבעלה כדין מעשה ידים או לא. ואם כך, מאחר שיש מחלוקת ויש דעות שהן שייכים לבעלה, לכאורה אתה יכול לטעון "קים לי" כדעות הללו, ולהמשיך ולהחזיק כנגד החוב שבעלה חייב לך שהרי אם הכסף שייך לבעלה ברור שהינך רשאי לקזז.
אלא שאין זה פשוט כ"כ משום שיתכן שמעשה ידיה של האישה שייכים לבעלה רק לאחר שהיא זוכה בהן. ראה בקובץ שיעורים כתובות אות רטז שכתב:
ויש לחקור במעשה ידים אם קנוין מתחלתן לבעלה, או שהיא קונה ואח"כ נעשין של בעלה, ובגמ', ב"מ י"ב, מבואר לענין מציאה דהבעל מינה דידה קא זכי, ובתוס' לקמן ס"ו ד"ה מציאתה משמע דמציאה ומעשה ידים חד דינא נינהו, אבל נראה דזהו רק אי נימא דגוף הידים אינן קנוין להבעל…אבל באשה דלא שייך לומר שיזכה בגוף הידים, אלא שבכל עת שתעשה יקנה מעשה ידיה וא"כ החבלה היתה בשל אשה ולא בשל בעל, וכ"ש אי נימא דבעל מינה דידה קא זכי במעשה ידיה".
כלומר, כדי שהכסף יהיה שייך לבעלה עליה לזכות בהם תחילה ואח"כ זה נעשה של הבעל. לכן, לכאו' כל עוד שלא שילמתם לאישה את משכורתה עדיין בעלה לא זכה בזה, ולאחר שתשלמו לה את משכורתה היא הרי המוחזקת ושוב הם יוכלו לטעון קים לי כהשיטות האחרות שהמעשה ידיה בסיטואציה כזו היא שלה ולא של הבעל. לכן, לכאו' יש קושי לעשות דבר כזה ללא הסכמתם.
אולם בחזו"א (אבה"ע סי' עא ס"ק כד) נקט שחז"ל זיכוי את המעשה ידים של האישה לא מכוחה, אלא אפילו לפני שבאו לרשותה, מאז שהם אמורים להגיע אליה הם כבר שייכים לבעלה. ולשיטתו ברור שמותר היה לך לקזז את החוב האמור.
לכן, העיצה היא שתועיל לדעת כולם הוא לזכות לאישה את המעשה ידים ע"י אחר, ואז לתפוס אותם עבור החוב שבעלה חייב לך. (ועי' חו"מ סי' סז סעי' כב שמועיל זכיה גם אם בעקיפין יצא שהוא מפסיד מצד אחר אם במהות זה זכיה). ובכל מקרה, יש כאן טענת קי"ל מאחר שלדעת החזו"א אתה זכאי להמשיך להחזיק בכסף הזה.
