לעקם פחית בירה ריקה בשבת

למה שיהיה סותר אם זה לא נחשב כלי הרי אין דרך להשתמש בה אחכ עוד פעם וכמו שאומר החזוא שאין סותר בפתיחת קופסאות שימורים משום שעכשיו אינם כלי( רק בונה) ובמוצטיקי יש בה עכשיו אוכל ונחשבת כלי

מצד מוקצה אם צריך למקום השולחן או שזה גרף של רעי יכול לפנותה ואפילו אם תימעך דין סותר אין כאן משום שהיא לא כלי עכשיו מוקצה גם אין כאן דבאופנים אלו התירו לטלטל (אלא אם כן סתם מתחשק לו לקמט פחיות)

מחילה, מנין הדין שיש בעיה של סותר במוסטקי? ושההיתר הוא רק כשרוצה להוציא את תוכנה? מותר בהחלט לקמט חמגשית ריקה לאחר השימוש כדי להשליכה לפח וכך תופסת פחות מקום.

ועוד משהו, בכלל לא פשוט שכלי חד פעמי מלוכלך ריק מאוכל הוא מוקצהף יש עליו שם כלי עדין ומצוי בהחלט שאדם שוטף ומשתמש שוב וזה לא שימוש חריג וממילא מקצה אדם דעתו מהכלי רק אחרי שהשליכו לפך ולא דקה אחת לפני (וגם במשליכו לפח יש מקילים שעדין לא מוקצה אבל כאן כבר ראוי להחמיר שהרי לא מצוי שאדם יוצא מהפח לאחר שזרק, זה כבר חריג)

יש הבדל בין קופסאות שימורים שבהן חוששים שזה כלי ממש ואז יש סותר שהרי אנשים רגילים לפחות בעבר לשמור בהן מסמרים, סוכריות, מטבעות וכד
לבין חמגשיות אלומיניום שנידונות כחותלות של תמרים שבהם בכלל אין צד לחשוש לסותר…

העניין שבו דיברנו לגבי חיוב טבילה, כבודו לא כנראה לא הבין ואסביר:
דעתו של הגר"ע זצוק"ל שכלי חד פעמי מאלומיניום אם יוצר ממפעל גויים חייב בטבילה כבר בשימוש הראשון הוא בכלל לא מהנימוק של שימוש נוסף לאחר מכן, אלא המעיין בתשובתו בנושא, יראה שגם אם ודאי לנו שכל האנשים בעולם ישליכו את התבנית לפח מיד בתום השימוש הראשון עדיין יחייב טבילה (בלא ברכה) משום שכבר בשימוש הראשון יש עליו שם כלי, גם אם משתמש בו אך ורק לסעודה הנוכחית ובעוד חצי דקה בדיוק התבנית תושלך לפח, כיוון שכעת עיננו הרואות שאנשים מחשיבים זאת ככלי ועובדה שמשתמשים בו לאוכל ואף מגישים ממנו לצלחות, והוא הוא גופא שימש לבישול המאכל בזו העת, לכן הוא כלי לכל דבר וענין וטעון טבילה.
מה שפסק לא לברך על כך הוא משום ס.ב.ל בגלל שאר פוסקים שאינם מצריכים טבילה בכלי חד פעמי, אבל חיוב טבילה יש.
אגב, זו גם הסיבה שהגר"ע פוסק להלכה שכוס חד פעמים מוכספת ויפה, מייקרת את השבת יותר מכוס זכוכית פשוטה ופשוט שאם יש בפני אדם שתי אפשרויות- או לקדש על כוס זכוכית פשוטה שנשארת אצלו שנים, או לקדש על כוס חד פעמים מוכספת ומהודרת (מהיקרות שעולת כ-2 ש"ח לכוס) – ודאי שיקדש עליה משום זה אלי ואנווהו, וכבר דחה הגר"ע את הגאון הרב משה פיינשטיין שכתב שכוס שכזו חשיבה פגומה לעניין קידוש לכתחילה.
והראיות בתשובתו כה חזקות עד כי קשה מאוד לדחותן, והבן.

לא הבנתי מה זה שייך לשאלת השואל הרי כו"ע מודים שבפחית אין דרך להשתמש עוד פעם ולמה שיחשב כלי שיחול עליו דין סותר,
ואינו דומה לשברי כלים דחשבינן להו כלי משום שהיה כלי גמור משא"כ "הפחית" שמיוצר לשימוש אחד מעיקרא
לא חל עליו שם כלי לזמן של אחר שיתמשו בו ועו"ק שבשברי כלים חשבינן להו כלי רק לענין דין מוקצה ולא לענין דין סותר.(דלא שמענו שצריך להיזהר שלא להדק השקית זבל עם הכלים הח"פ שלא ישברו)