לתרומות לחץ כאן

צ'יפס שטוגן בשמן בשרי

שאלה:

שלום הרב,
לפום מנהגא שנהגו להחמיר להמתין שש שעות בין תבשיל של בשר לגבינה (כמ"ש הב"י באו"ח סי' קעג', והרמ"א ביור"ד סי' פט' ס"ג, ובכנסת הגדולה הגה"ט אות מב' והחיד"א בשיורי ברכה סי' פט' ס"ק ל' ובכף החיים ס"ק נז') האם חומרא זו היא גם בירק שטוגן בשמן שטגנו בו בשר, (שעברו ב' שלבים מאז הבשר, השמן והירק) או לא.
בתודה רבה מאד
נ.ב. אשמח למקורות במידת האפשר

תשובה:

ראה כאן ובתגובות שדנו בזה כאן באתר בארוכה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ראיתי כאן (ובעו"מ) שרוצים להתיר זאת משום נ"ט בר נ"ט באוכלין. ולענ"ד כל האומר זאת הרי הוא טועה ומטעה את הרבים, שהרי כל יסוד הבסיס של נ"ט בר נ"ט הוא שאין עובר ממשות הדבר אלא רק טעמו שנקלש, אך כאן בציפס לא נבלע רק הטעם שבשמן אלא יש בו את השמן עצמו, ועל כן מי שאוכל את הציפס הוא אוכל גם את השמן עם טעם הבשר שבלוע בו. וחילוק זה פשוט וברור לכל בר דעת. וזה מלבד שרוב ככל האחרונים כתבו שאין נ"ט ב נ"ט באוכלין. ואף מה שרצו להיתלות בדברי ההליכות עולם שם, הן אמת שמההלכה למעלה משמע שהתיר נ"ט בר נ"ט באוכלין אף לכתחילה, אך בגוף דבריו שם למטה שהוא עיקר דבריו להלכה לכאורה (שהרי שם האריך והרחיב בזה,וכן שמעתי מאחד מבניו שהעיקר הוא כפי שכתב בדבריו בפנים היינו למטה) שם כתב להדיא בסוף דבריו שיש "לצרף" שיטה זו להתיר "בדיעבד", ועל כן כמובן שאין לתלות היתר על פי זה. וכן מצאתי בספר של הדיין הגר"ד גודיס שליט"א שו"ת מנחת דניאל שהביא עדות מהגאון הרב עובדיה זצוק"ל שנשאל שאלה זו מאנשים בצבא, והורה להם במפורש שיש להמתין שש שעות. ועל כן ברור שאין לנו לבדות היתר בזה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל