שאלה:
שלום לרב,
נניח ויש ציבור שמתפללים ערבית מוקדם, ואני עוד לא התפללתי מנחה, ואין לי מנין אחר מלבדיהם אלא שהם כבר התחילו ערבית,
השאלה, האם זה שאעשה את התפילת 18 עימהם הדבר יחשב כתפילה בציבור על אף שהתפילות שונות? ודבר דומה לגבי אדם שרוצה להתפלל לבורא עולם, לקרוא תהילים, לבקש משהו מהשם, האם זה שהוא יעשה את זה יחד עם התפילת 18 של הציבור תתרומם תפילתו כתפילה בציבור?
תשובה:
שלום רב
במשנה ברורה בסי' צ ס"ק ל כתב, שכאשר הציבור מתפללים מוסף, המתפלל עמהם שחרית נחשב מתפלל בציבור, אולם בשו"ת חבצלת השרון בי' ב הסביר את דברי הצל"ח שהוא מקור דין זה, שאין זו תפילה בציבור ממש, אלא הוא נחשב כמי שמתפלל בשעה שהציבור מתפללים [ראה שו"ע שם על חילוק זה], וכ"כ החזון איש כמובא בס' ארחות רבינו ח"א סי' נא. ולכאורה נראה שכך הוא גם בנדון שלך, אף יש מעט מקום לחלק ולומר שכאן שמדובר באותה תפילה ממש עדיף יותר.
וע"ע משנה ברורה סי' רלו ס"ק יא.
אמנם בתשובות והנהגות ח"ד סי' לא הובא בשם הגר"ח מבריסק שסבר שהיא תפילה בציבור ממש, ויש שסמכו על דבריו.
לענין אמירת תהילים לא יודע לי שיש בזה ענין.
יש לשים לב שאם אדם מתפלל שחרית עם ציבור שמתפלל נוסף, והוא שומע קדושה ורוצה לענות – לבני ספרד אסור, שהרי הקדושות שונות ולא עולה לו לקדושה וממילא חשש הפסק בתפילת הלחש שלו.
השאר תגובה