שאלה:
האם יש אופנים בהם מקילים לענין רחיצה עם סבון בתשעת הימים? אני מתקלח כמעט כל יום והקושי לא להתרחץ שבוע שלום הוא גדול, כמו גם הריח הלא נעים וגדול כבוד הבריות וכו'. באיזה מקרים החמירו בכך ובאיזה לא? במקרים אחרים יש חילוק בין דבר הנעשה לשם תענוג לדבר הנעשה לשם מניעת צער כגון רחיצה וסיכה ביו"כ שמפורש בהלכה שאם זה להסיר לכלוך מותר, אטו רחיצה בתשעת הימים יותר חמור? בד"כ תמיד הרחיצה תהיה בגדר להסיר צער ולא לתענוג עקב החום הכבד והזעה המרובה.
ב) גם אם נניח שלצורך כך מותר, איך אפשר לקבוע מסמרות מתי זה רחיצה למניעת צער ומתי לתענוג, קשה לקבוע זאת לאדם שרגיל להתרחץ כל יום. אשמח לפירוט הענין. תודה מראש.
תשובה:
במקומות החמים כמו ארץ ישראל, ובזמנינו שאנשים רגילים מאוד ברחיצה והימים חמים ומזיעים, נהגו להקל באופן שיש זיעה שאינה חולפת והיא מפריעה, לרחוץ מעט במים פושרים עם מעט סבון איבר איבר לפי הצורך.
מקורות:
ראה שבט הלוי ח"ז סי' עז שהדבר מסור לליבו של כל אדם. וידוע למר שת"ח הוא שיש בזה חילוקי הנהגות, החזון איש החמיר בזה מאוד, ולעומתו הגר"מ פיינשטין הקל יותר, ולכאורה ההבדל בתהלוכות בני אדם והרגילות בזמנינו לרחוץ הרבה גם משנה את המבט ההלכתי בענין קצת.
אם מגרד לי הראש למה אסור לחפוף בשמפו? ברור שאין שום הנאה בעצם החפיפה והתוצאה היא רק למנוע את הצער של הגירוד ולחלוטין לא להינות? תודה גדולה
אם מגרד מותר.
השאר תגובה