שאלה:
לכבוד הרב המשיב שליט"א,
שלום. בגמ' כתוב שמדיני כוס של ברכה שמגביהים אותו טפח. האם הכוונה להגביה את הכוס משעת הזימון עד שיברך בורא פרי הגפן, או עד שיגיע לסוף ברכת המזון, או רק עד סיום ברכת הזן, או אולי אפי' רק בשעת אמירת רבותי נברך?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
בכף החיים סי' קפג ס"ק יט כתב להגביה מתחילת הזימון עד שתיית הכוס, אולם בקצות השלחן סי' מו סעי' כא כתב שנוהגים להניח את הכוס בעל יחסרנו, ומנהג חב"ד להגביה רק עד בונה ירושלים, ראה שערי הלכה ומנהג או"ח סי' קג.
מקורות:
עי' קצות השולחן שם שכתב וז"ל: והנה מנהג העולם שאוחזין הכוס בידם עד אל יחסרנו ששם גמר הברכת המזון כמ"ש לקמן סי' מז ועי' בע"ת סי' קצ שכתב וז"ל ועי' בעמודי שמים להגאון מוהר"ר יעב"ץ בשם אביו הגאון ז"ל שהיה אוחז הכוס בידו עד אחר הברכה והיה מלעיג על המניחין הכוס מידם בסיום ברכת המזון עיי"ש עכ"ל. ואין ספר עמודי שמים מצוי אצלי לראות דבריו וכבר כתב אדמו"ר בסי' קצ ג' שכל הי' הדברים שנאמרו בכוס הם למצוה ולא לעכבב ומכש"כ בברהמ"ז שא"צ כוס מעיקר הדין, עי' סי' תעט ב וע"ז סומכין העולם שבאמירת הרחמן שכבר נסתיים הברהמ"ז מניחים הכוס מידם ושוב לוקחים אותו בידם בשעת הברכה, ולכתחילה ודאי נכון לאחזו גם באמירת הרמחמן כמ"ש בסי' קפט ז שאמירת הרחמן אינו הפסק בין בברהמ"ז לשתיית הכוס, עכ"ל
