שאלה:
רקע לשאלה:
מה מגדיר את האדם מעשיו או מהותו? אם זו תהיה מהותו אז אין דבר כזה יהודי שהוא פורק עול או ממיר את דתו כי המהות שלו קרי נשמתו היא נשמה יהודית וזו חלק אלוקה ממעל. ואם אלו מעשיו אז גוי יכול להיות יותר נעלה מיהודי? הרי נשמתו אינה נשמה מעולם האצילות ומה גם הוא אינו בן העם הנבחר?, אז מתחייב שמה שמגדיר את האדם אלו נשמתו ומעשיו. אם כך יש יהודי/גוי שמעשיו מתועבים ורעים ויש מנגד יהודי/גוי שמעשיו נעלים וטובים(בשני קצוות שתי הסקלות של יהודי ושל גוי). כעת ללא קשר לגוי שכן אין לי עניין לתת את הדעת עליו בשאלה הבאה.
השאלה:
בהתבסס על שולחן ערוך יורה דעה סימן ב:
"מומר להכעיס אפי' לדבר אחד או שהוא מומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת בפרהסיא או שהוא מומר לכל התורה אפילו חוץ משתים אלו דינו כעובד כוכבים (ר' ירוחם).
הגה: ומי שאינו חושש בשחיטה ואוכל נבלות בלא תיאבון אף על פי שאינו עושה להכעיס דינו כמומר להכעיס. (כך העלה הב"י מדברי הרא"ש)."
רב, דיין או כל תלמיד חכם שבידו יש תורה אשר מדבר בשבח על סוג האנשים העונים להגדרת דינם כעובדי כוכבים לפי הסעיף להעיל ושלא אומר זאת בצורה ברורה ומשמעית שדבריו מבוססים על מהותו של היהודי , מה דינו של איש זה? הרי יוצא שהוא מעלה ומשבח אדם שדינו עובד כוכבים ואף יותר מזה הוא נותן עמדה שסותר את עמדתו של ה' יתברך שהרי הקב"ה לא בחל ולא הסתיר את עמדתו כנגד כל עבירה או פשע הכתובים בתורה בכתב (וכמובן נתן סמכות לחכמים לתת את דעת ולקבוע ולעשות סייגים לתורה שהעובר עליהם חייב מיתה קרי דעת החכמים היא כדעת וכרצון ה').
תשובה:
שלום וברכה
בכל מצב יש מעלה ליהודי על גוי, בבחינה הזו שליהודי יש נשמה החצובה מתחת כסא הכבוד, ולעולם הוא יכול לשוב בתשובה ולזכך אותה, בעוד שהגוי כל כולו מהעולם הזה, ונשמתו היא רק נפש חיונית של חיים ולא מעבר לכך,גם אם יהיה איש טוב ותורם לחברה וכו'. לגבי מהותו של האדם ומעמדו הרוחני, ברור שהכל תלוי בעבודתו הרוחנית, נשמתו באה לעולם זכה ונקייה.
את שאלתך השניה לא הבנתי, אף אחד לא משבח רשעים, אלא שמוצאים נקודת זכות באנשים לומר למה הם לא בכלל אותה שעה, למשל שהם תינוקות שנשבו או כל דבר דומה אחר.
