פדיון כפרות עכשיו

השראת השכינה בחיי העולם הזה

שאלה:

בגמרא כתוב:

"אמר רבי ירמיה בר אבא: ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, וכת חניפים, וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע. כת ליצים, דכתיב משך ידו את לוצצים; כת חניפים, דכתיב כי לא לפניו חנף יבא; כת שקרים, דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני; כת מספרי לשון הרע, דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, צדיק אתה ה' לא יגור במגורך רע" ( סוטה מב. , וכן סנהדרין קג. ) .

ועוד הוסיף את הדברים הבאים:

(שבת ל:): "ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה".

ועוד "דרש רבי עקיבא איש ואשה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתן"
סוטה יז ע"א

1. במסכת ברכות כתוב: "ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עימו? שנאמר (ששמות כ,כא):"בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", אם כך איך זה מסתדר שאדם לומד תורה יחידי ועם זאת הוא עצוב ולומד שלא מתוך שמחה של מצווה ועדיין הכתוב אומר שיש לו שכינה עימו מניגוד לגמרא השניה להעיל לפני השאלה?

2. מה ההבדל בין סנגוריה על עם ישראל או בפרט על יהודי (או דבר טוב שהקב"ה ברא כדוגמת מנהגי החתול כשמו כן הוא) לבין לא להיות שקרן, חנפן ולץ?

3. מי שמשקר הוא לא גם מתחנף וגם לץ?(הרי למה לשקר?)
ומי שמתחנף הוא לא גם שקרן וגם לץ? (כי החנופה היא שקר ולא אמת)
ומי שלץ הרי סביר להניח שיצא לו דבר חנופה או שקר משום שהוא לץ מה שגורר שקר וחנופה לא?
ואם כך לסיכומו של עניין מה ההבדל בין שקרן לבין לץ לבין חנפן?

4. אם נסכם את שני מקורות הגמרא הראשונים יוצא כי שאין שכינה נמצאת אצל ליצים, אצל שקרנים ואצל חנפים ואף לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים ורק מתוך דבר שמחה של מצווה. אם כך יוצא שיש יותר סיכוי שיש שכינה בלימוד תורה מאשר עם האישה שלך בבית!!

השאלה: אם כך איך זה מסתדר שמוכרים ספר תורה בשביל להתחתן כאשר אין כסף לחתונה? עדיף בצורה קיצונית "למכור" את הבעל והאישה או הגבר והבחורה עבור התורה. הרי כתוב על התורה "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי על תעזובו" ולא כתוב "כי תתחתנו וזהו הטוב שפקדתי אתכם ואולי תשרה שכינה כמו בלימוד התורה"

5. למה להתחתן אם יש יותר סיכוי שלא תשרה שכינה בין איש ואישה? עדיף שילמד תורה וכמעט בטוח שתהיה שכינה בקרבו. הרי אנו התוודענו לגדולים וענקיים שלא הביאו ילדים כדוגמת הרבי מלובביץ'.

תשובה:

שלום וברכה

מחמת ריבוי השאלות אשתדל לענות בקצרה:

1. אין קשר בין שכינה כנגדו להשראת השכינה, השכינה כנגדו, אבל צריך להיות כלי מוכן להשראת השכינה.

2. סניגוריה היא שקר? לדון לכף זכות זה מבט אמיתי על הנושא, לא שקר. ומה הקשר לחנופה וליצנות לא הבנתי.

3. יש שקרים שאין בהם חנופה, ויש חנופה שהיא דברי אמת, רק שהאמת הזו נאמרת למטרת חנופה. אם אני אגיד לעשיר אחד, וואו, כמה אתה עשיר, וכמה אתה חכם בעסקים וכו, מתוך מטרה למצוא חן בעיניו וכו' זו חנופה למרות שזה אמת. 

4. התורה ניתנה לנו כדי ליישם אותה בחיי העולם הזה, לבנות ליצור לחיות חיי תורה ולהתפתח, לא לברוח מהעולם הזה למרחב המוגן…

5. הרבי מלובביץ' היה מיוחד בנושא של להחיל חיי תורה בעולם הזה, זה שלא נולדו לו ילדים היה החלק העצוב בחייו, והוא בודאי היה שמח מאוד אם היה אחרת.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. שלו' לכבוד הרב ובמחילה מכבוד הרב, הרבי מלוובאוויטש זצוק"ל זי"ע שרבים הם הצדיקים וגדולי התורה אשר העידו על גדולתו צדקותו גאונותו וכל תכונותיו להיות משיח השם יתברך, האם יהיה זה מן הנכון לומר שהיה שמח אם היה אחרת ושהיה עצוב? על נער, בחור ואפילו יהודי בגיל יותר מבוגר שלא למדו או שאפילו למדו רק לא השיבו ללבם שרצון השם יתברך המובא בהלכה בשולחן ערוך (כמו שהרב המחבר ספר "בגן האמונה" שליט"א מדגיש זאת מאוד) " לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד" לא מן הנמנע שיהיה אפשר למצוא אצלו עצבות דיכאון וכיוצ"ב אם הוא עשה ההשתדלות הראויה בענין מסויי'ם אך לבסוף רצון השם יתברך היה אחרת בשבילו לטובתו, ולכן לא נתן לו את מבוקשו ושאיפתו. אך אצל צדיק שלם רם וענק כרבי מלובאוויטש זצוק"ל ש"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד", "מידת ההשתוות", "בטל רצונך מפני רצונו", השמחה במה שהקב"ה נותן ועושה, הם טבועים וחקוקים בתוכו וחלק ממנו האם יהיה זה מן הנכון לומר שהיה שמח אם היה אחרת?

    בברכה,

  2. אינני יודע מי הצדיקים וגדולי התורה שראו בו משיח, לא שמעתי מעולם, אבל אינני רואה ברצון הטבעי של אדם להיות אבא משהו שמוריד מגדלותו של אדם, ואני משוכנע שהדבר הזה היה נקודה שכאבה לו והביאה אותו להתמודדות. אני מניח שאכן ניצח בה וזכה לומר בכל לב כל מאי דעביד וכו', הוא היה גדול מאוד באמונתו, אבל זה לא נסיון קל.

  3. מצויה ומפורסמת בכמה מקומות (בספרים, עלונים, ואלקטרוניי'ם של חב"ד וגם לאוו דווקא אצל חב"ד) מכתבים בנושא של בירור נושאים הלכתיי'ם ותורניי'ם, מכתבי ברכה, וכמו כן ציטוטים, שנשלחו אל הרבי מלובאוויטש זצוק"ל ושנאמרו בעל פה מגדולי דור ותורה כגון: הגרש"ז אויערבך, רבינו הגאון בעל "מנחת יצחק", הגר"מ פיינשטיי'ן, הגר"ש וואזנער, הגר"י הוטנר, הגר"ע , הגר"מ אליהו ועוד זצוק"ל בשבח גדלותו ועמקותו הכבירה בכל התורה קדושתו וצדקותו וחשבתי שזכרתי שהם דברו גם על הרבי זצוק"ל מצד זה שראוי מצד גדלותו וצדקותו להיות משיח וכשהלכתי לבדוק שוב את הפרסומים באמת
    המכתבים של גדולי דור אלו לא נגעו ודברו מצד הנקודה הזו. אמנם כן מצאתי(באחדים מהמקומות הנ"ל בשם הגה”ח רבי ישראל אדרעי) דברים שאמר שאמר בענין הזה הגאון הקדוש רבי ישראל אבוחצירא "בבא סאלי" זצוק"ל: "אחד הרבנים שביקרו בביתו היה מעיין באלבום תמונות של הרבי, ושאל את הצדיק מה דעתו על כך שהחסידים אומרים שהרבי הוא מלך המשיח. הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: “אישתהיל קילשי!” (זהו ביטוי בערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל).

    הגה”צ רבי יוסף דייטש זצ”ל, ראש ישיבת “אנשי מעמד” בירושלים נוהג היה לספר:
    “יום אחד השתתפתי בסעודה אצל הצדיק זצ”ל, בעת הסעודה חזרתי על דבר תורה מאת הרבי שליט”א מליובאוויטש. כאשר שמע הצדיק את שמו של הרבי הרים את ידו ואמר: “ולו יקהת עמים” (פסוק זה מדבר על מלך המשיח)“.

    וכמו כן אומרים ששמעו בשם הגר"מ אליהו זצוק"ל שאמר שהרב"י זצוק"ל היה ראוי להיות משיח.

    אבל אבקש לחזור ולשאול את הרב בעינן "מאן דעביד רחמנא לטב עביד". הרב יסכים לכך שמסיבה כלשהי הלך הרוח שמצוי בחללו של עולם שברוב הענינים שהקב"ה מזמן (ואני מודה שאני גם במלחמה על דבר חמור זה) שלקבל את הכל לטובה מהשם יתברך בדברים שרצינו שיהיו אחרת, שכאמור מופיע כפסק הלכה לכלל ישראל
    "לעולם יהיה אדם רגיל לומר מאן דעביד רחמנא…" זה מכוון ושיי'ך לגדולי הצדיקים ולבני עליה ?

  4. אני שמח שדייקת את הדברים… בודאי מצוה על כל אדם לוצר כל מאי דעביד רחמנא וכו', ולהשתדל להאמין בזה ולחוש את זה וזו עבודת חיינו ותכלית קיומינו, אבל זה לא אומר שזה קל, ואינני רואה בושה לומר גם על אנשים גדולים שנושא כה משמעותי הוא נסיון עבורם, וגם אם מצליחים בו יום אחד, בהחלט עשוי להתגנב איזה צער ביום אחר, ומי שכבר לגמרי מושלם עד שאין לו מה לתקן עוד בשום תחום, כבר אין לו מה לחפש בעולם הזה, מי שכאן סימן שהוא עדיין בנסיונות, לא כמו של אנשים קטנים כמונו, אבל לפי רמתו וענינו הוא עדיין נאבק.

  5. מסכים מאוד עם כב' הרב שזו עבודת חיי'נו וקיומינו ושהעבודה לא קלה לקנות קנין זה. השם יתברך ברחמיו יזכנו מהרה לכך. תודה לרב על ההתיי'חסות לשאלותי. וסליחה ומחילה מכב' הרב על זה שנראה משאלותי שאני מסתער על הרב.

    בברכה,

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל