ללמד גוי לשון הקודש

שאלה:

האם אסור ללמד גוי לשון הקודש כמו שאסור ללמד אותו תורה? ומה הדין שיודעים שרוצה לדעת לשון הקודש בשביל ללמוד תנ"ך וכד'

תשובה:

שלום וברכה

בספר חסידים (סי’ רלה) כתב: לא ילמד אדם לגלח אותיות. והיינו שאסור ללמד את צורת אותיות לשון הקודש לנכרי. כדבריו כתב גם השל”ה הק’ בשם מהר”ם בן גבאי בעמ”ס עבודת הקודש, ובס’ שיורי ברכה להחיד”א (יו”ד סי’ רמו).

כעין זה מצינו בס’ עיון יעקב עמ”ס חגיגה שם, שכתב, שמה שהתירו ללמד ז’ מצוות בני נח לנכרי, הוא דוקא בעל פה ולא בכתב, משום שאותיות התורה הן כולן שמותיו של הקב”ה וקדושה יש בהן, ואין למוסרן למי שאינו מהול.

יש שרצו להקל בזה, ע”פ דברי המדרש (תנחומא בלק פ’ ט) שם הובא שבלעם דיבר עם אתונו בלשון הקודש, ולכאורה צ”ב מהיכן ידע לשון זו, ע”כ מישראל, ומוכח לכאורה שאין בכך איסור.

ולכאורה אין זו ראיה כ”כ, שהרי עיקר סיבת האיסור בזה היא, כדי שלא יבוא ללמוד מספר התורה שכולו שמותיו של הקב”ה, וסברא זו לא היתה שייכת כ”כ קודם מתן תורה (שהרי קודם דור ההפלגה היה העולם כולו שפה אחת והיא עיקר לשון הקודש בטהרתה כמובא בספרים). יתירה מזו היאך נוכל ללמוד מכך שבלעם ידע לשון הקודש שאכן נעשה הדבר בהיתר, שמא כפה בן ישראל ללמדו או תחבולה אחרת עשה.

ומ”מ יש לדון בזה בגוי הבא לשאול לבן ישראל כיצד אומרים מילה זו או אחרת בלשון הקודש ומצוי הדבר לעיתים, דאפשר שאסור ללמדו לדעת המחמירים כאן וצ”ע לדינא.