פדיון כפרות עכשיו

שימשו אחר עונת הוסת וראתה דם

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א,

ידוע לנו ש"ס נדה סג עמוד א' וזאת לשון הש"ס "והזרתם את בני ישראל מטומאתם " מכאן אמר רבי ירמיה אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן, וכמה? אמר רבא עונה, מאי לאו עונה אחריתי? לא אותה עונה." (וכרבי במשנה) ונפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן קפ"ג סעיף ב' לפרוש מן אשתו עונה אחת ויש מחמירים כהאור זרוע לפרוש 24 שעות.

וכל זה בשעת וסתה שאם העונה ביום פורש ממנה אותו היום כולו וכו' עיין שם, שלא באנו לפרש כאן כל הסעיף אלא לשאול.

ומעשה שהיה באיש שאשתו לא הייתה לה דם בשעת וסתה ואז היה מותר לו להיות אצלה, ועבר אולי ג' ימים ועוד לא בא הוסת וכששימשו בעת שבא להטיל מי רגלים אחרי תשמיש סיפר שבקינוח עד שלו, מצא בחתיכה קטנה של נייר טואלט משהו לך בצבע אדם-ורד ולא ידע מהו אם בזה נעשתה אשתו נדה או לא, ושכח לדאוג על זה להפריש המיטה מפני טירחה שבא לו קודם לישון. ומ"מ באמצע הלילה אשתו קמה והרגישה שבא הדם נדה והפרידה המטות והלכה לשירותים ואז נדע הדבר שכן היא נדה בודאות באותו מעמד.

ומזה הסיפור התעוררו שאלות על הנידון:

א- אף שנייר טואלט דבר שאינו מקבל טומאה מ"מ אחרי ביאה באשה שכבר עבר וסתה ולא בא הדם נדה, האם קובעים שנעשתה נדה שם או אולי אפילו קודם ולא הרגישה מפני שאו אין הרגשות כ"כ היום או מפני התשמיש? או רק נעשתה נדה בודאות כשהלכה באמצע הלילה וראתה דם ממש? נ"מ אם בעל נדה או לא.
ואף שבטעות האם צריך לעשות כפרה של 40 תעניות -שהיום נותנים סכום 40 סעודות לצדקה ?

ב- אף שעבר הוסת ולא בא דם נדה, מה הראוי למנוע תקלה כזו מן לבוא? לא אסרו לבוא על אשתו הכבאי גוונא אבל מקבלים שאלה מזמן לזמן עם בעיה מצויה כזו אף שלא מזיד אבל אם יש תקנה מה ראוי לעשות? האם לאשה לבדוק קודם התשמיש או אין לבדוק במקרה כזה?

תודה

תשובה:

בעונה בינונית או באישה שיש לה וסת קבוע [היינו שנקבע אחר ג' פעמים שראתה באותו הזמן], גם אם עבר וסתה אם לא בדקה הרי היא אסורה לבעלה עד שתבדוק, ואם באותו המקרה שהאיש שלא היה לאישתו דם בשעת וסתה, היינו דבדקה ומצאה שאין לה דם לכאורה אין בזה כלל חיסרון כי היא בדקה, אבל אם באמת רק ראתה או הרגישה שכלל לא בא לה דם באותו זמן של העונה ולכן היא לא בדקה, אז אם מדובר היה בעונה בינונית יש כאן אכן פשיעה כששימשו אחר שעברה העונה ולא עשתה האישה את הבדיקה. אבל אם מדובר בשאר וסתות, אף שלכתחילה כשעבר וסתה יש לבדוק או לכל הפחות לקנח לפני תשמיש, אין זה חיוב גמור מעיקר הדין ואינה צריכה כפרה, משום שאין חיוב גמור של בדיקה על עונות אלו. ולגבי חיוב הכפרה – במקרה של עונה בינונית, יש לצדד שצריך כפרה על ידי צדקה שכבר ידוע מרבותינו שהיא מכפרת כיום שאין בנו כוח להתענות, כיון שהיתה אסורה לו באותה שעה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל