טיסה בתשעת הימים

שאלה:

האם אפשר לטוס בא' באב לארץ ישראל לבקר את אמא. האם יש סכנה ?

תשובה:

מקורות:

לגבי זה שהם זמני סכנה, מבואר בשו"ע או"ח סי' תקנא סעיף יח,[שכ"כ: צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט); ולא יכו התלמידים בימים ההם.]  ומאחר ולאחר טיסה אומרים ברכת "הגומל" הרי מחשיבים את הטיסה כדבר סכנה. ומכל מקום לצורך קצת מותר עד ר"ח אב, ולאחר מכן עדיף יותר להימנע שהוא זמן ש"ריע מזליה" [שו"ע שם ס"א], וכן הוא בהליכות שלמה (מועדים ח"ב הל' בין המצרים פרק כ"ג עמ' רע"ו ארחות הלכה 16) שסבור שיש להמנע מאד מטיסה בימים אלו מהטעם הנ"ל, אולם כתב שם שנסיעה לארץ ישראל יש להתיר כיון שזה נסיעה לדבר מצוה.

לגבי בילויים בתשעת הימים מבואר בשו"ע (סי' תקנא ס"א-ב) שממעטים במשא ומתן "של שמחה", [שכך כתב: שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא, סעיף א: משנכנס אב ממעטין בשמחה; ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי כותי, לישתמיט מיניה דריע מזליה. הגה: מילה שהיא מר"ח עד ט' באב נוהגין שהמוהל ובעל ברית ואבי הבן לובשין בגדי שבת (מנהגים); אבל בלאו הכי, אסור. אפילו בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת, כ"א הכתונת לבד (מרדכי הל' תשעה באב והגהות אשירי פ"ב דתענית ואגודה ורוקח); אבל פורשין פרוכת של שבת, אם לא שאירע ט' באב בשבת ונדחה, שאז אין פורשין פרוכת של שבת. ומי שיש לו נשואין בשבת נחמו, מותר ללבוש בגדי שבת בשבת של חזון (מהרי"ל). סעיף ב: מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות ( ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית); ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, אבל ליארס בלא סעודה מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס, שלא יקדמנו אחר. הגה: ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך, עד אחר ט' באב (מנהגים).]

ובדברי הגאונים והראשונים מצינו בספר הלכות גדולות סימן יח (הלכות תשעה באב ותעניות) "ולא מיבעיא תשעה באב גופיה דאסיר אלא מריש ירחא דאב נמי מיתבעי לשנויי בבדיחותא, דתנן (תענית כו ב) משנכנס אב ממעטין בשמחה" [=תרגום: ולא רק בתשעה באב עצמו שאסור אלא אף מראש חודש אב ג"כ צריך לשנות בעניני שמחה מהמשנה משנכנס אב ממעטין בשמחה], וכן בסדר רב עמרם גאון סדר תשעה באב "ולא מבעיא תשעה באב גופיה, אלא מריש ירחא דאב נמי מתבעי ליה לשנויי ולא לאבדוחי נפשיה, כדתנן משנכנס אב ממעטין בשמחה" [=תרגום: ולא רק בתשעה באב עצמו שאסור אלא אף מראש חודש אב ג"כ צריך לשנות ולא לשמח את עצמו מהמשנה משנכנס אב ממעטין בשמחה], וכן הוא במחזור ויטרי (סימן רסו), וראה בשדה חמד, מערכת בין המצרים (פאת השדה, סימן א, אות י) בשם הגר"ח פלאג'י שהיה במקומו תקנה מהחכמים שאסרו ללכת לטייל בזמן בין המצרים, אך אין זה תקנה שמחייבת את כל עם ישראל, [והרמ"א כתב שיש חיוב להימנע מללכת לטייל בערב תשעה באב, ותשעה באב], אך עכ"פ נראה מדברי השד"ח שבכל שלשת השבועות אין זה ההנהגה הראויה [ועי' שו"ת עשה לך רב ח"ב סי' לה, לרבה של תל אביב, שאסר את הטיולים לבני נוער בתשעת הימים, וכן נראה דעת השבט הלוי (ח"י סי' כו) שאין לערוך כלל טיולים בתשעת הימים].