תפילת הדרך והגומל בנסיעה מחוץ לעיר

שאלה:

ערב טוב כבוד הרב,
אני לא נהגתי עשור עד לאחרונה שחזרתי לנהוג (רכב של האם, הייתי ללא רכב) כך שאני עדיין חדש בכביש וחסר ניסיון וזקוק לסיוע מהקב"ה.

לפני הנסיעה הראשונה ביום אני אומר את תפילת הדרך בנוסח הסידור כלילת יופי אשכנז, כולל פסוקי הגנה ומזמור תהילים ולאחר מכן בכל התנעה אני אומר את תפילת הדרך ללא שם ומלכות. האם זה בסדר?

האם לומר הגומל? האם ניתן לאומרו ביחידי?

תודה הרב

תשובה:

שלום וברכה

זה בסדר לומר בלי שם ומלכות. תפילת הדרך בשם ומלכות אומרים רק בנסיעה מחוץ לעיר כאשר יש 4-5 ק"מ ללא ישוב, ורק פעם אחת ביום. הגומל לא נהגו אשכנזים לומר גם בנסיעה מחוץ לעיר כמו כן חלוק בזה הדין גם לספרדים לגבי מרחק הנסיעה כפי שיבואר במקורות.

כמובן לא אומרים הגומל ביחיד.

נסיעה טובה!

מקורות:

לגבי ברכת הגומל שנהגו הספרדים לברך לאחר נסיעה מחוץ לעיר, אכן נחלקו הדעות אם הקובע לכך הוא שיעור פרסה – 4 -5 ק”מ, או שהיות ובזמנינו נעשה הדבר במרוצה השיעור הוא תמיד משך של 72 דק’ נסיעה, וראה שו”ת יביע אומר ח”א סי’ יג שהאריך למעניתו להביא מכל דברי הפוסקים בזה, ומסקנתו להקל מספק שלא לברך אלא לאחר נסיעה של 72 דק’. ממילא ודאי מדובר לדבריו בנסיעה ממש ולא המתנה לרכבת וכדומה, והברכה תאמר לאחר שיחזור לביתו ובבית הכנסת.

לגבי תפילת הדרך היה נראה שהדין קל יותר, ובזה הכל יודו שיש לברך לפי משך ההליכה ולא לפי הנסיעה ממש, וכך הוא המנהג, שאם היה מרחק נסיעה של יותר מ4 ק”מ ללא ישובים ניתן כבר לומר תפילת הדרך, וכך משמע גם בתשובת היביע אומר שם, שאחד מצירופיו הוא שלמנהג האשכנזים בלאו הכי לא מברכים הגומל על נסיעה בין עירונית ברכב, גם אם היתה ארוכה. וראה עוד, הליכות שלמה פרק כא הערה ז ושו”ת שבט הלוי ח”י סי’ כא.

אמנם בס’ ילקוט יוסף סי’ קי כתב שגם לגבי תפילת הדרך צריך נסיעה של שעה וחומש, ולגבי שאלתך, כתב שהנסיעות מצטרפות למרות שהפסיק ביניהם בהמתנה אבל ההמתנה עצמה אינה מצטרפת, ואפילו נסע בבוקר וחזר בערב מצטרפים שניהם לשיעור פרסה.