שאלה:
שלום,
ראובן אמר לשמעון "אתן לך עבודה" והלה הסכים (עם כל זה לא סיכמו שום תשלום תמורת המלאכה). 1. האם במקרה הזה קיימת איזו כמות של זמן בו ראובן חייב לתת לשמעון עבודה או שזה יכול להיות אפילו כעבור שנה או שנתיים?
2. האם במקרה כזה שמעון נחשב כעושה מלאכה בחינם היות והסכים לעבוד בלי לפרט איזה תשלום הוא יקבל או שבכל זאת הוא זקוק לתשלום לפי מנהג המקום עבור עשיית מלאכה של סוג זה?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה,
בשו"ע סימן מב סעיף ט מבואר שאדם שהתחייב לחברו עד פסח חייב לעשות בפסח ראשון ולא יוכל לומר כיון שלא הזכרתי את השנה של פסח אוכל לדחות עד פסח של שנה או שנתיים, דא"כ ידחה עד פסח האחרון של בריאת העולם. מבואר בזה שיש לממש את ההתחייבות מיד שיוכל ולא יוכל לדחותו.
2. אדם שעשה פעולה לחברו ולא נקבו שכר יש לו לשלם לפי המחיר שמשלמים בשוק. וכל עוד שלא גילה דעתו שעובד בחינם חייבים לתת לו שכר.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה סימן מב סעיף ט
לא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה, אלא בכל כי הני גווני דלעיל, שאין השטר בטל לגמרי. אבל בדבר שהשטר בטל בו, לא. כגון שכתוב בשטר: פלוני נתחייב לפלוני מנה לפרעו בפסח, צריך לפרעו בפסח הבא ראשון, ואינו יכול לומר: לא אפרענו אלא לפסח שאחר כמה שנים. וכן כל כיוצא בזה. הגה: ויש אומרים היינו דוקא בדבר דליכא למיתלי בטעות, אבל בדבר שאפשר שטעה בו הנותן, כגון דאמר לשון דלא מהני במתנה, ודאי נתבטל השטר (תשובת הרשב"א) (מהרי"ק שורש צ"ד).
