שאלה:
שלום וברכה,
מקרה שקרה:
שני בחורים הפנימיה רבו והאחד דחף את חברו. הנדחף נפל על המיטה ובדרך שבר כלי השייך לו עצמו. מה הדין? האם הדוחף צריך לשלם?
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
אדם שדחף את חברו על כלי וניזוק הכלי הדוחף חייב. אלא שבמקרה הנ"ל שהשניים התקוטטו, פטורים על הנזק שעשו זה לזה מחמת המריבה, כיון שיש מחילה על כל הנזקים שיהיו בעת המריבות, ולכן הדוחף שהזיק בעקבות המריבה של השניים פטור על הנזק שנעשה לחבר שהיה שותף למריבה.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שולחן ערוך חושן משפט סימן תכא סעיף ה
שנים שנתאבקו יחד, ואחד הפיל חבירו לארץ, ונפל וסימא את עינו, פטור.
וביאר הסמ"ע: "טעם הדבר, כיון דהתאבקו שניהם ברצון וכל אחד דעתו היתה להפיל חבירו, וכל אחד ידע שא"א לצמצם שיפילו דוקא באופן שלא יהיה בו היזק, ה"ל כאילו נתיאשו ומחלו אהדדי שאף אם יארע לאחד היזק יהיה מה שיהיה כיון שלא נתכוין חבירו להזיקו אלא שקרה לו דרך נפילתו שיהיה פטור, דומה למ"ש [ראה ב"ק ל"ב ע"א] בשנים שרצין ברה"ר והזיקו זה את זה דרך ריצתן דפטור המזיק, משום דכל הרץ ברה"ר יודע שגם לאחרים יש רשות לרוץ ברה"ר, וכאשר יפגשו שנים הרצין זה נגד זה דרכן להזיק זה את זה. ואף על גב דאמרינן אדם מועד לעולם, ע"כ לאו בכל ענין אמרוהו, דהרי בהיזקת אונס גמור פטור. וכאשר כתבתי טעם זה, כן הוא דברי הרא"ש בתשובותיו [כלל ק"א סי' ו'] הביאו הטור, בסימן זה [סעיף ז'] וכמ"ש בפרישה, ועיין פרישה בסימן שע"ח סעיף ח' שם כתבתי דבשניהן רצין לאו משום מחילה לחוד הוא אלא משום דשניהן עבדו מעשה בהזיקתן, ומה"ט בלא רה"ר נמי אלא כל שרצין שנים זה כנגד זה, וכ"כ הטור בשם הרמ"ה שם בהדיא".
לכאורה זה מאוד מוקשה להגיד שהם "מוחלים" זה לזה כיון שאדרבא למרות ששניהם יודעים שיש אפשרות שינזקו הרי כל א' מהם משתדל להזיק את חבירו ושלא יזנק הוא מחברו וכמובן שהוא לא מוחל אם חברו גבר עליו
אין הכוונה שמוחל ונותן מתנות, אלא שעצם העובדה שמתקוטט לוקח בחשבון שעלול להגיע נזקים ויש כאן מציאות של מחילה על תביעת נזקים גם אם יאמר שאינו מוחל.
השאר תגובה