פדיון כפרות עכשיו

שאלות בדין מעשה שבת

שאלה:

שלום וברכה.
לעתים כאשר אנו מתארחים בשבתות אצל אנשים אני שם לב לאיסורים שנעשים שיכולים להיות קשורים אחר כך גם אלינו. אשמח לתשובות לגבי העניינים הבאים:
1. כלים שנשטפו עם ספוג האסור בשבת ולאחר מכן מוגשים שוב בסעודה השניה או השלישית.
האם נוכל להנות מנקיון הכלים הללו שבא באיסור?
2. ניירות טישו שנחתכו בשבת עצמה ולאחר מכן הושמו בבית הכסא לשימוש, האם ניתן להשתמש ולהנות מהם בשבת?
3.תה (שנעשה עם תיון) שהוגש וידוע שלא ניערו עליו מים רותחים מכלי שלישי או רביעי (לדעת החזון איש כמדומני), אלא ישירות על התיון, ניתן יהיה לשתותו?
4. חסה (גוש קטיף) שנשטפה רק בזרם אך לא הושרתה כדין מפאת השבת (מלאכת בורר) והוגשה בתוך סלט. האם ניתן יהיה לאכול את הסלט כרגיל?

תודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה

1. נראה שיש להקל, כי לא נחשב שנעשה מעשה בגוף הדבר, וכיון שבודאי זה נעשה בשוגג, אני מבין שמדובר באנשים שרוצים לשמור שבת, הקלו בזה [רק כדאי ללמד אותם שלהבא לא יכשלו בספוג כזה..]. כמו כן כיון שניתן לעשות בהיתר אולי כלל לא נחשב הנאה ממעשה שבת.

2. לכאורה אין להשתמש בנייר כזה, אלא אם כן אין נייר אחר ויש שאלה של כבוד הבריות שכמובן דוחה איסור דרבנן זה.

3. בעירוי ישר מהמיחם ודאי אין להשתמש, זה בישול ממש.

4. אפשר בדיעבד לאכול. רק יש ללמד אותם שאת החסה מנקים לפני שבת בהשרייה במי סבון וכו'.

מקורות:

1. הראשונים במסכת עירובין דף מא ע”ב נחלקו האם קיים איסור להנות ממעשה שבת כעין זה שלא נעשתה מלאכה בגוף הדבר, וכגון שהגיע חפץ מחוץ לתחום שבת או על ידי רכב. התוספות הרשב”א והריטב”א בתירוצם הראשון שם הבינו שאין להקל בכך אלא באיסורים דרבנן כמו איסור תחומין, ולא באיסור מהתורה כמו בנסיעה ברכב. אולם בתירוצו השני כתב שם הריטב”א בשם רבינו יונה, שאיסור מעשה שבת נאמר רק כאשר נעשה מעשה בגוף הדבר כמו בישול, ולא בהבאתו לבד. אלא שאם נעשה הדבר במזיד, קנסו חכמים באיסור מיוחד שלא להשתמש בו. וראה בהרחבה בשו”ת מנחת שלמה סי’ ה אות ב. להלכה, כתב בחיי אדם להקל בזה בשעת הדחק, והובא בביאור הלכה תחילת סי’ שיח.

כמו כן, בביאור הגר”א בסי’ שיח שם כתב, שכל הנידון האמור אינו אלא כדי להתיר זאת באכילה למביא בעצמו, אולם, אנשים אחרים יכולים בשעת הדחק להנות מהמאכל אף אם התבשל באיסור, אם נעשה הדבר בשוגג ואין להם מאכלים אחרים לכבוד שבת. נראה שגם כאן שניתן לרחוץ בהיתר בנקל, זה לא נחשב עשייה משמעותית בגוף הדבר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל