שאלה:
לכבוד הרב שליט"א! ההלכה למעשה היא שליחיד אין לומר י"ג מידות דרך תפילה, ומאידך אין להפסיק לומר י"ג מידות עם הציבור בתפילת שמו"ע. מה לגבי מי שנמצא בשומע תפילה ונוהג לומר שם וידוי כמנהג המקובלים וכמו שכתוב בחלק מהסידורים נוסח מפורש לאותו וידוי. אם תפילתו איטית ובד"כ אינו מספיק לומר י"ג מידות עם הציבור לא בשחרית ולא במנחה, ויצא שוידויו בשומע תפילה מכוון עם וידוי הציבור, האם יכול להוסיף לאחר אותו וידוי(כחלק מבקשת הכפרה שנוהגים לבקש בוידוי הזה): "אל ארך אפים אתה.." ולומר את י"ג המידות עם הציבור אע"פ שאומר אותן כחלק מתפילתו? שהרי בכל זאת לאמירת י"ג מידות חשיבות גדולה בקבלת התשובה והכפרה. תודה לך תזכה למצוות!
תשובה:
לכאורה אם הוא אומר וידוי יכול גם לומר עמהם י"ג מידות. בעיני עדיף לא לומר וידוי בשומע תפילה ולקצר בבקשות פרטיות שאינן מנוסח התפילה, אם על ידי כך יוכל לומר קדושה עם הציבור ולענות אמן בהא-ל הקדוש ושומע תפילה וכו', כמבואר במשנה ברורה בסעי' קכג. אבל אין להזדרז בתפילה עצמה אותה יש לומר בכל הכוונה הראויה.
שיתקבלו התפילות!
ובפרט לדעת הבני לוי כמדומה סימן ה'
תשתף אותנו במה שכתוב שם..
מסתבר שהכוונה לבני לוי סימן ו':
על שו"ע או"ח סימן קי"ד באמצע שמונה עשרה אסור להפסיק אף לקדיש וקדושה כו':
אך זאת נראה לי אם עמד באמצע שמע קולנו מותר לענות יהא שמיה רבא עד תיבת יתברך כיון ששמע קולנו נתקנה על בקשת צרכיו של אדם ומותר להוסיף בה כמה בקשות ולפי דאיתא בטור(ס' נ"ו) שנוסח יתגדל היא בקשה על להבא שמבקשים שיתגדל שמיה רבא ואם מותר לבקש בשמע קולנו צרכיו כ"ש שמותר לבקש על זה. עד כאן. זה לכאורה סיוע לכך שאפשר לומר י"ג מידות בשמע קולנו עם הציבור. באמת בקשות פרטיות למדנו שעדיף לומר לפני סיום התפילה מלבד וידוי קצר שאותו אומרים בשומע תפילה מאחר שנזכר בזוהר במפורש(במאמר שלעולם יעשה אדם עצמו עבד עני חסיד ושוב עבד במשך התפילה).
אכן אמת,ותודה-לזאת התשובה התכוונתי,אלא שחולקו עליו בזה,ורק כתבתי לסיוע וסניף לפסקו של הרב שליט'א היושב על מדין.
השאר תגובה