שאלה:
ידוע השאלה על שני ימים של ראש השנה אם זה יום אחד ארוך או לא. רק שלא הבנתי למה כל השאלה הינה על ברכת שהחיינו ולא על עצם הקידוש תקיעת שופר ואפילו ברכות השחר ק"ש ותפילה וכדו' שהרי אם זה יום אחד ארוך הרי שכבר קיימנו את כל המצוות ביום זה. וכן התאריך צריך היה להשאר א' לחודש ויום ג בשבוע. אם זה יום אחד ארוך בן 48 שעות זאת היא התוצאה.
תשובה:
שלום וברכה
אין כזה דבר ששני ימים נעשים "יום אחד" וברור שכל דיני היום והלילה תפילותיהם ומצוותיהם כפי שתיקנו חייבים להעשות כסדרן. אלא הכוונה ששני הימים הם "קדושה אחת", כלומר, שהגם שבדרך כלל ההתייחסות ליום טוב שני של גלויות היא כסוג של ספק הלכתי כביכול מה הוא היום העיקרי, האם הראשון או השני, כאשר אם הראשון קודש בעצם השני אמור להיות חול, ורק מספק נוהגים בו קודש וכן להיפך [היום שאנחנו בקיאים בלוח זה רק תקנת חכמים לנהוג כמו בימי חז"ל אבל גדר הדבר נשאר שווה, התייחסות של כעין ספק] בראש השנה זה לא כך, הוא יום טוב גמור מדרבנן וקבעו אותו כעין קדושה אחת ארוכה, יום טוב אחד המתפרס על שני הימים.
נפקא מינה, שאם דבר היה מוקצה ביום הראשון מחמת שלא היה מוכן עדיין, כמו גרוגרות וצימוקים שלא התייבשו מספיק, ביום השני בדרך כלל אינם מוקצה, כיון שממה נפשך, אם היום הראשון קודש הרי השני בלאו הכי חול, ואם השני הוא הקודש והראשון חול, הרי הוכנו כבר בתחילתו. בראש השנה זה לא כך, הקובע את הכנת הדבר שלא יהיה לו דין מוקצה הוא בכניסת היום הראשון גם לגבי השני, כיון שהכל קדושה אחת. וכן אם ראש השנה הוא בחמישי שישי, יש לעשות עירוב תבשילין ברביעי, ולא יועיל לעשות ביום טוב עצמו מתוך מחשבה שממה נפשך אחד מהם הוא חול.
כיון שהם קדושה אחת ובעצם חג אחד, בא הנדון על השחיינו.
