שאלה:
משפחה דתית שמתגוררת בפריפריה הרחוקה חוגגת בר מצוה לבן ביום חמישי בערב. המשפחה רוצה שקרובי המשפחה מאזורים שונים בארץ ישתתפו בתפילה שבה יקרא בר המצוה בתורה. מאחר וקרובי המשפחה לא יוכלו להגיע לשחרית בבוקר ולהמתין כל היום כולו עד סעודת המצוה בערב, האם ניתן לקיים את קריאת התורה במנחה ובכך לאפשר לקרובי המשפחה להקדים מעט ולשמח את בר המצוה כששומעים את קריאתו בתורה. יש לציין כי חלק מקרובי המשפחה אינם נוהגים להתפלל בבית כנסת מידי בוקר ובכך ניתן יהיה לזכות אותם, לפחות באותו יום, לשמוע קריאה בתורה.
תשובה:
שלום וברכה,
אם אין עשרה אנשים שלא שמעו את הקריאה בבוקר ודאי אין לעשות זאת, ולכל הפחות ששה, אבל גם אם יש כאלו, ככל שמדובר באנשים שפשוט מזלזלים במצות התפילה והקריאה בתורה, יש שכתבו שאין לשנות את שהתקנה עבורם, ולא מצינו כדבר הזה אלא במי שנאנסו ולא היה להם ספר תורה בבוקר.
מקורות:
הפוסקים דנו האם התקנה של עזרא היתה קראית התורה בשני וחמישי באופן כללי, ולאו דוקא בבוקר. או שחלק מהתקנה היתה לקרוא בשחרית. ראה בהרחבה בשו"ת יביע אומר (או"ח ח"ד סי' יז). שהרחיב בנושא, וצידד שלא להתיר לעשות זאת אלא במקרה של אונס שאנשים נקלעו למצב שאין להם יכולת לקרוא בבוקר מכל סיבה שהיא, שבאופן אקראי מותר להם לקרוא בשעת מנחה.
אמנם בספר ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה, רצה לצדד ולהתיר לעשות זאת לכבוד הבר מצוה. אולם בשו"ת בנין אב נשאל הגאון הרב אליהו בקשי דורון (לשעבר, הראשון לציון, ח"ג סי' יד) וכך השיב:
"ונראה לי שאין לדמות הענין כלל ואין היתר לעשות כן לבר מצוה ואורחיו. גם למתירין למי שלא קראו בשחרית לקרוא במנחה ויש צורך להיזהר ביותר שלא לשנות תקנות חז"ל משום אינשי דלא מעלי המזלזלים בתפילת שחרית ולא שומעים הקריאה בתורה כהלכתה. כב' הביא דברי הילקוט יוסף ולא ראה המקור בשו"ת יביע אומר ח"ד סי' י"ז….ביאר מרן הגר"ע יוסף שליט"א [זצ"ל] הלכה זו ואסף כעמיר גורנה דעת רוב האחרונים שאין לשנות תקנת חז"ל ואין לקרוא בשני וחמישי במנחה גם אם לא קראו בשחרית ועיין שם שהביא מקורות להלכה מהזוהר הקדוש ועוד שגם בשני וחמישי התקנה לכתחילה רק בשחרית".
