שאלה:
אם אכלתי שיעור ד' כביצים של פת הבאה בכיסנין, (וזה לא דבר משביע לבד) ואחר כך אכלתי בשר וסלט ועם זה אני שבע – איזה ברכה לברך? (ראשונה ואחרונה)
תשובה:
יש להתייחס לזה כאל לחם והמאכלים האחרים טפלים לו, ומברכים רק המוציא וברכת המזון.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
ואם תכננתי לאכול רק את המזונות, ואחר כך נמלכתי והחלטתי שאני רוצה סלט ובשר, כיצד יש לנהוג לגבי הברכות?
יש לברך על המחייה על המזונות, ואז לברך שהכל על הבשר ולאכול, כי אם לא תברך על המחייה תחילה הכל אכילה אחת ואכן אתה נכנס לשאלה של ספק קביעות סעודה והרי בתחילה בירכת מזונות וכו'. כמובן ספרדי מברך על ד' ביצים לבד המוציא ואין שאלה, דינו כלחם וכאמור, שאלתך רק למנהג בני אשכנז שמברכים המוציא רק כאשר אוכלים כשיעור שאדם רגיל לאכול בסעודה.
רק חידוד לגבי השאלה הראשונה (במקרה שלא נמלך, אלא החליט מראש שיאכל ארבע כביצים ועוד דברים שמגיעים לקביעות סעודה) כתבתם שמברך המוציא וברכהמ"ז.
צריך גם ליטול ידיים בברכה לפני כן?
כן
אם אני אוכל מזונות (פת הבאה בכיסנין) – פחות מקביעות סעודה, ואחר כך אני נמלך ורוצה לאכול עוד – כמות שתגיע לקביעות (אני מדגיש: עוד מהמזונות, לא בשר או סלט). איך צריך לנהוג, לגבי ברכה ראשונה ואחרונה?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קסח סעיף ו
ואם מתחלה היה בדעתו לאכול ממנו מעט, וברך: בורא מיני מזונות, ואח"כ אכל שיעור שאחרים קובעים עליו, יברך עליו בהמ"ז, אף על פי שלא ברך המוציא תחלה; ואם אכל שיעור שאחרים אין קובעים עליו, אף על פי שהוא קובע עליו, אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש, דבטלה דעתו אצל כל אדם. \
משנה ברורה סימן קסח ס"ק כו
(כו) יברך עליו בהמ"ז – כיון שהשלים לשיעור קביעת סעודה אבל המוציא אין צריך לברך על מה שנמלך לאכול כיון דאין במה שמונח לפניו אחר שנמלך שיעור קביעת סעודה אלא ביחד עם מה שאכל כבר ואם באמת יש שיעור קביעת סעודה במה שלא אכל עדיין צריך ליטול ידיו ולברך המוציא וענט"י וברכת המזון:
השאר תגובה